הבריטים חששו שהזונות יפגעו ביחסי החוץ

"הזנזונות הצעירות" של לונדון זרעו מהומה שכזו בקרב החיילים האמריקאים במהלך מלחמת העולם השנייה, עד שהממשלה הבריטית חששה שיחסי המדינה עם ארה"ב ייפגעו. כך עולה ממסמכים שפורסמו היום.

אלפי זונות ובלייניות נמשכו לכיכרות פקידילי ולסטר בעיר בחיפוש אחר גברים אמריקאים צעירים במדים.

הן ניצלו את ההאפלות, שהחשיכו את שמי לונדון בשל ההפצצות הליליות של הנאצים, כדי לחמוק מן המשטרה. הממשלה הבריטית חששה כל-כך מן התופעה עד שהורתה למשטרת לונדון רבתי להכין דו"ח בנושא.

בדו"ח הוסבר כי בעוד שהזונות שעבדו באזור מייפייר היוקרתי נטו להיות צרפתיות ולא גרמו לבעיות מיוחדות, אלה שעבדו באזור כיכר פיקדילי היו "זונות ממעמד נמוך יותר, שלא גילו בררנות מיוחדת בנוגע ללקוחותיהן".

ב-1943, בעוד אלפי חיילים אמריקאים נוהרים לבריטניה לקראת הפלישה של בעלות הברית לאירופה, גברה דאגתו של משרד החוץ מן התופעה. במכתב למשטרת לונדון כתב סגן שר החוץ, ריצ'ארד לאו: "תשומת לבנו הוסבה להיקף שבו נתונים החיילים האמריקאים לפניות והצקות מצד הזונות, ואנו מתחילים לחשוש שלתופעה יהיו השפעות שליליות ארוכות-טווח על היחסים האנגלו-אמריקאים".

לאו הסביר כי "אם חיילים אמריקאים יידבקו במחלות מין בעודם שוהים במדינה זו, הם וקרוביהם בארצות הברית עלולים לפתח דעה שלילית עלינו לאחר המלחמה".

ממשלת בריטניה ארגנה כנס לדון בנושא ושקלה להטיל איסור על שהיית נשים ברחובות מסוימים ונודעים לשמצה בעיר. כמו כן חששו מנהיגי בריטניה שהנאצים ישתמשו בנושא לערעור המוראל, על ידי הפצת שמועות בקרב החיילים הבריטים שנשותיהם בוגדות בהן בבית.

עם זאת, בכירי המשטרה ורבים בממשלה המעיטו בערך הנושא, ואמרו שאין בכך כל חדש. אחד מוותיקי משרד הפנים נזכר ברחובות ובבתי הזונות של פריס בימי מלחמת העולם הראשונה ואמר "בהשוואה, לונדון היא בית ספר דתי".