לפני שנתיים, הוזמן אסף גיל אל משרדי ה-BBC בלונדון. המפיק הישראלי הוותיק בעל הקשרים העבותים בממלכת הטלוויזיה הבריטית, כבר היה רגיל לביקורים מסוג זה. מארחיו הראו לו אז תוכנית חדשה שעלתה לאוויר ושאלו אותו, אם לדעתו היא תצליח גם בארץ. "זה לא ילך", אמר אז גיל כשהוא מתבונן בחבורת הסלבריטאים האנגלים המענים עצמם על פי מקצבים סלוניים על רחבת הריקודים, "בישראל זה לעולם לא יתפוס".
"כשלרקוד עם כוכבים נקנתה לבסוף ונתבקשתי לערוך אותה, כבר הבנתי שהקסם של התוכנית זה לא ריקודים סלוניים", אומר גיל לוואלה! ברנז'ה, "אחרי הכל, היא הייתה במקום הראשון ברייטינג גם בארה"ב, שזו גם ארץ שלא נתפסת כקשורה לריקודים סלוניים. זה לא עניין אמריקאי , אנגלי או ישראלי, הריקודים הסלוניים זה רקע מאוד מרשים למשהו אחר לגמרי. הקסם הוא ששמונה אנשים שכולם מכירים, עושים משהו שאין להם מושג בו. פתאום הם רוקדים בשידור חי בלי הפסון של הסלבריטאות, ממש כמו ילדים. זה גורם לך לאהוב אותם, זה הקסם של הפורמט".
גיל, 43, הוא הבעלים של גיל הפקות ומפיק טלוויזיה ותיק. את הקריירה הטלוויזיונית שלו התחיל ממש עם פרוץ הטלוויזיה המסחרית בישראל, בשנת 1992. המומחיות שלו היא בעיבוד פורמטים זרים להפקה מקומית. בין השאר הוא הפיק את 'של מי השורה הזו', 'החוליה החלשה', 'דייט לסטרייט' ו'קצרים'. לדבריו יש בהחלט מקום לייבוא פורמטים גם לצד פרץ העשייה הציונית בתעשייה. "אני לא אכנס לוויכוחים מה עדיף ומה לא. יש דברים שעושים באופן מקורי ויש דברים שעושים בעולם והפיכתם למתאימים למציאות הישראלית זה גם נכון מבחינה מסחרית, כי זה מביא תוצאות ומאידך מאחר שהתחנכתי באנגליה (למד משחק בלונדון בשנות השמונים ל-א.א) ואני אנגלופיל אני שמח שניתנת לי האפשרות להביא פורמטים עם טאצ' אנגלי".
לא סחבק
אחת ההצלחות שלו היא "קצרים". גם היא פרי חלציו של פורמט בריטי. "הבסיס בהתחלה היה בנוי על תסריטים אנגליים אמרו לי יצאת מדעתך, זה לא יתפוס. מתברר שזה עובד לא פחות אם לא יותר טוב מהתסריטים הישראלים". ברוקדים עם כוכבים, שעולה ברשת, גיל שמורגל בהפקה יסודית יתפקד "רק" בעורך הראשי, לבקשת הזכיינית. "אני חושב שמפיק פורמטים בתחום הטלוויזיה, להבדיל ממפיק קולנוע בהיקף אדיר, חייב להתעסק בתוכן. אם אני מפיק תוכנית ולא מתעסק בתוכן כתוצאה מזה זה לא לסמן וי. זה מייצג נאמנה את מה שאני עושה, היותי ואני מתפקד כבעל המילה האחרונה, נרתמתי למשימה ברצון רב", לדברי גיל, הוא לא "טומן את ידי בצלחת" של רשת, ומשתדל להיות ממוקד באחריות על התוכן. "אני ליהקתי את התוכנית, הנחיתי בכתיבת התסריטים, תרגמתי את הלוק לכזה שיצור הפקה שלא תפול ברמתה מזו הבריטית".
"זו ההפקה המורכבת ביותר שהתעסקתי בה", מספר גיל, "אחת היקרות שנעשו אי פעם בישראל". לגיל שכאמור שוחה כבר שנים רבות בביצת הברנז'ה, יש הרבה מה להגיד על מה שמתרחש בתעשייה המקומית. לאחרונה עבד הרבה עם טלעד ובצער רב ראה את הזכיינית שכה אהב גוועת. "אני מצר על זה שטלעד לא תמשיך, היה בה משהו מאוד שונה. ההימור שהיא לקחה על דייט לסטרייט, מעורר הערכה. אני מצטער שהיא לא תהיה שם כי היה שם משהו שחבל שטלעד לא תהיה".
הדרך, לדברי גיל, לשרוד בעולם הזה של העשייה הטלוויזיונית, היא פשוט לעבוד. "זה עולם עם המון שואו אוף ויח"צ, צריך להתעסק ב'איך זה באמת' ולא 'איך זה יראה'. להפתעתי", מציין גיל, "הגעתי להישגים בגלל שעשיתי דברים טובים. לא כי אני סחבק אלא כי אני מוכיח עצמי". לראייה מביא גיל את ייחוסו המשפחתי, "אבי הוא מראשוני רשות השידור, חיים גיל. קשר המשפחה מעולם לא קידם אותי וההצלחות הן בזכות דברים שעשיתי ואנשים ידעו להעריך". ומה הלאה? "המגמה שלי היא לעשות לנסות ולהמשיך תוכניות בידור מצליחות ועתירות רייטינג, עם ערך מוסף ושלא יהיו נמוכות".