ג'ודית באטלר גם לוקחת הזמנות?

ג'ים גרימסלי כתב מעין רומן המשך ל"ציפורי חורף" בשם "נחמה ואושר", היוצא בהוצאת גוונים, ובו הוא ממשיך לספר את סיפורו של הילד דן קרל שבינתיים גדל והיה להומוסקסואל המבקש למצוא נחמה ואושר עם בן זוגו, תוך התמודדות מכאיבה עם התקבלות אהבתם בקרב משפחותיהם.

הוצאת הד-ארצי חונכת את סדרת "גשרים" שתטפל בספרות ערבית בתיווכו של ד"ר עמי אלעד- בוסקילה. הראשון בסדרה הינו "החדרים האחרים" - שלוש נובלות פלסטיניות מאת ג'ברא אבאראהים, ר'סאן כנפאני ואבראהים נסראללה.

דן שביט רואה אור נוסף בהוצאת הבית שלו הקיבוץ המאוחד (סדרת הכבשה השחורה), עם "כמו לילה אחרון", נובלה על סופר המגיע לכפר העומד על סף נטישה ומוצא את עצמו ביום ולילה עמוסים פורענויות.

טאהאר בן ג'לון, הסופר המרוקאי החי היום על הקו שבין טנג'יר ופאריס, מחליף את בית בבל בהוצאת כנרת ויוצא עם "פונדק האביונים", המשרשר מסע דרכים לנאפולי. המסע כרוך במפגשים עם אנשים וסיפורים יוצאי דופן בבית מחסה לעניים.

ספריית פועלים רוצה גם היא להגיד את שלה בתחום החוויה הצבאית עם הספר "האם עד כאן?" (כלומר, "is it roger?”) מאת נדב בן-תור, המדבר על אהבה כמפכחת מאשליית הסיירת. חוליו לימסארס הספרדי רואה כבר את ספרו הרביעי בהוצאת כרמל, והפעם "קטעים מסרט אילם", ששב אל שנותיו של הסופר במחוז ילדותו.

באגף הנשי מספר אירועים יוצאי דופן. ראשונה, כמובן, האחת והיחידה, אריאנה מלמד, השבה אל בין הכריכות לאחר שנים אין ספור דרך מימרתו של נבוקוב "חלודה ואבק כוכבים" - ספר הכורך את רשמיה והרהוריה של המבקרת הלאומית על ספרות המאה העשרים, היוצא, ושוב כמובן, בהוצאת ידיעות אחרונות.

שנייה היא שז, המשכשכת לראשונה בבריכת הפרוזה עם "להחזיר את הפיות לארץ ישראל" בפרויקט משותף של מודן והוצאת ספר. ממה שניתן להבין מהעטיפה האחורית עולה שז ממימי הבריכה לאחר שהמציאה את עצמה מחדש, תוך עירוב בין אוטוביוגרפיה ובדיון.

שלישית היא אסתי קון, שאיכשהו פלשה לתחום העניין של הוצאת שוקן, ובקובץ סיפורים ראשון העונה לשם "כמו לגעת בירח" מספרת את סיפורן של דמויות הנשלטות בידי יצרים עזים. ורביעית ואחרונה חביבה היא ג'ודית באטלר, שבמסה קצרה בשם "קוויר באופן ביקורתי" בהוצאת רסלניג (סדרת "ליבידו"), מדווחת על התגמשות מונח הקוויר משם גנאי לבעל משמעות אוטונומית וחיובית.