גאווה אחרת בכנסת: הוועדה לקידום האשה דנה בזכויות הטרנסג'נדרים

דיון ראשון מסוגו התקיים היום בכנסת, בנוגע לזכויותיהם של הטרנסג'נדרים. הדיון נערך בוועדה לקידום מעמד האישה. בין היתר נכחו בו נציגי המשטרה, משרד המשפטים ומשרד הפנים, ששמעו על בעיותיהם של הטרנסג'נדרים.

הנוכחים בדיון הקשיבו לנורה גרינברג, טרנסקסואלית שנחשפה לראשונה בשבוע שעבר בוואלה! חדשות. גרינברג סיפרה על שתי הבעיות העיקריות בה נתקלים חברי הקהילה: פרסום בעיתון ורישום במשרד הפנים. לדבריה, בעיתונים מסרבים לפרסם מודעות בהן מוזכרת המילה טרנסקסואל: "הם יסכימו לפרסם מודעה בסגנון 'בלונדינית מארחת גברים בדירתה', אבל לא יסכימו לכתוב 'טרנסקסואל מארחת גברים בדירתה'", סיפרה.

גרינברג טענה כי הדבר פסול שכן במילה טרנסקסואל אין כל תועבה או מיניות אלא הגדרת מצב נפשי-פסיכולוגי של אדם. טליה, אחת הנוכחות, סיפרה כי הדבר פגע בה קשות. "בגלל העיתונים נאלצתי לחזור ולעבוד בכביש".

אשה נוספת, אמא לארבעה ילדים קבלה על כך שבמקום שתוכל לארח בביתה אנשים המעוניינים בשירותים אותם היא מציעה, היא נאלצת לצאת לרחוב, דבר הפוגע באיכות חייה ובחינוך הילדים שלה.

בנוגע לבעיות הרישום סיפרו הנוכחות כי משרד הפנים מאפשר להן לשנות את המין בתעודת הזהות רק אם הן מציגות מסמך מרופא שעברו ניתוח לשינוי המין. מכיוון שהרוב המכריע של הטרנסג'נדריות לא עובר ניתוח כזה, הן נקלעות למצבים מביכים שמקשים עליהם את החיים: "כשאנו באות לשכור דירה למשל, או לחפש עבודה, ורואים שאנחנו נשים אבל בתעודת הזהות כתוב שהמין זכר, זאת ממש בעיה", הן סיפרו.

בכלל הטרסג'נדריות ציירו תמונה עגומה למדי של יחס הרשויות אליהן, ובעיקר המשטרה: "שוטרים מתנהגים ברמה הכי נמוכה שיכולה להיות. אם יש קטטה בין סטרייט לקוקסינל תמיד הקוקסינל אשם. אנחנו כמו גמדים. אנחנו רוצים לראות איש חוק מלומד שאומר שצריך לחנך קודם את משטרת ישראל. כולנו נשמות והולכים לפי איך שהנשמה שלנו מושכת אותנו", סיפרה מישהי.

יו"ר הוועדה, ח"כ יעל דיין, שלמעט ח"כ מוסי רז שהיה בחלק מסויים של הדיון, נכחה בו לבדה מבין הח"כים, הבטיחה כי הנושאים שהועלו יועברו לטיפול.

בשנת 93' הגיעו לראשונה נציגי ההומואים והלסביות לכנסת לדיון במעמדם, ורבים מייחסים לנקודת זמן זו את המקום בו החלה המהפכה ביחס החברה בישראל אליהם. יו"ר אגודת ההומואים, הלסביות הבי והטרנס בישראל, איתי פנקס, הבהיר כי קהילת הטרנסקסואלים אינה נמצאת עוד בפריפריה של הקהילה ההומו-לסבית, שמתגייסת כולה למאבקם. "זה מאבק חברתי. הדרישות בסיסיות. אנשים בסך הכל מבקשים - תכירו בי, במה שאני".