רמת ייצור המוזיקה ב"קול בריטניה" נמוכה מאי פעם. גל הבריט-פופ שנשא את טוני בלייר לרשות המדינה דעך מזמן, ולא מקולדפליי תבוא הישועה. משפיל ככל שזה יהיה, את ההבטחות הגדולות של הקיץ, הלהקות ששווה לבלות סופשבוע בבוץ הפסטיבלים בשבילן, נאלצים האנגלים לייבא מאמריקה. שם, למרבה המזל, לא חסרות אלטרנטיבות למאניק סטריט פריצ'רז המזוקנים ולטראביס המתבכיינים. מאז שנות השבעים לא היתה עיתונות המוזיקה האנגלית מלאה כל כך בסיפורים מופלגים על ניו יורק: להקות של הומלסים שמעדיפות להופיע בגלריות, הכלאות אלימות של סופרטראמפ והראמונס, ועוד כהנה וכהנה.
פסטיבל Reading (24-26 באוגוסט), שתמיד אפשר למצוא בו הפתעות מרנינות שכאלה, מציע השנה הזדמנות טובה לראות שתיים מהלהקות המופלאות הללו, ה-Strokes וה-Moldy Peaches. אבל אין צורך להרחיק עד השדות הנידחים של רדינג ולהסתכן במגעים לא היגייניים עם היפים בשביל לחוות את מחתרת הקטיפה והדבק הניו יורקית בממלכה המאוחדת, שכן הפיצ'ז והסטרוקס יופיעו גם בלונדון הבירה ב-28 ביוני.
למי שלא מכיר, או שעדיין מטיל ספק בכל ההייפ שסובב את הלהקות האלה, מדובר בפלגיאטיסטים חסרי כבוד ובושה שמכניסים את ההיסטוריה הפאנקיסטית והאוונגארדית של העיר לבלנדר, לוקחים שלוק ויורקים הכל החוצה על הקהל שלא ידע את טלוויז'ן וסואסייד. בעוד שהסטרוקס הספיקו לזכות בשבחי העיתונות העולמית בעקבות סינגל של שלושה שירים בלבד, לפיצ'ז, צמד שמורכב מבחור בתחפושת רובין הוד ובחורה בחליפת ארנבת מגושמת, כבר יש אלבום שלם של לואו-פיי כאוטי עם טקסטים עקומים על המבורגרים וקראק. האלבום יצא בלייבל של Rough Trade, חנות המוזיקה הלונדונית המיתולוגית שחוגגת השנה 25 שנה להיווסדה, וניתן בהחלט לרכוש אותו באתר של החנות או בחנויות מוזיקה מובחרות, אבל מי שפניו מועדות לבריטניה ייטיב לשריין לעצמו כרטיסי טיסה לתאריכים הנזכרים לעיל.
הרידינג ג' מגיעים גם השנה לרדינג?
27.6.2001 / 9:35