ילדים, לאן נעלם צה"ל?

אבל. אובדן. יש הרבה דרכים להתמודד עם מותו של אדם קרוב. בשבוע שעבר נרצחו שלושה צעירים מההתנחלויות כרמל ומעון שבדרום הר חברון. בעיני חלק מהמתנחלים - אלה שבבית"ר ירושלים מכנים קומץ, וזוכים לאותו יחס סלחני - ההתמודדות עם המוות מערבת אלימות. הנה, כבר היום הפכו "אלמונים" במעון את צמיגיהם של קציני צה"ל, שבאו לניחום אבלים, לשרשראות בסוכה, אבל בדרך כלל האלימות הזו מופנית כלפי פלסטינים.

הבוקר דווח, שהמשטרה מעריכה שעקירת 200 עצי זית באזור השומרון אתמול נעשתה כנראה בתגובה לפיגוע, ובמקביל צה"ל החליט להשעות את הליווי הניתן לילדים פלסטינים, שדרכם לבית הספר עוברת ליד ההתנחלות מעון והמאחז הבלתי חוקי חוות מעון בדרום הר חברון, כדי לא להפריע לקומץ להתמודד בדרכים המוכרות לו היטב.

קצת רקע: הליווי שהעניקו החיילים והשוטרים לילדים הפלסטינים אינו חלק מפרוייקט פר"ח, אלא נועד למנוע התנכלויות אלימות של תושבי ההתנחלויות האלה לאותה קבוצת ילדים. התנכלויות אלה שלחו כבר ילדים ומתנדבים זרים לבית החולים סורוקה עם נקב בריאה ופגיעות נוספות ("כמה דקות אחרי שנכנסנו לאזור של ההתנחלות, הילדות התחילו לצרוח. הרמתי עיניים וראיתי גבר יוצא מבין העצים. הוא לבש שחור ונענע שרשרת ברזל שהחזיק בידו... אני לא זוכרת הרבה מהמכות ואפילו לא אם כאב לי כשהם היכו אותי. אני זוכרת שחשבתי שאם אני אשכב ואעמיד פנים שאיבדתי הכרה או שאני מתה, הם יעזבו אותי", העידה מתנדבת זרה שהוכתה ע"י מתנחלים), עשו בושות לישראל בעולם כולו והובילו את ועדת הכנסת לזכויות הילד לקבוע, כי על צה"ל לספק את הליווי הדרוש. ח"כ אורי אריאל, מהאיחוד הלאומי, אמר אז: "לא יכול להיות מצב שמכים, לא יהודים ולא ערבים... הדבר הזה מוטל על הצבא מתוקף תפקידו שהוא הריבון בשטח".

כך אומנם היה בשנה האחרונה, וההתנכלויות פסקו. הליווי איפשר לילדים בגילאי 6-12 ללכת בדרך הקצרה לביה"ס, שני קילומטרים בלבד, שעוברת ליד גדר ההתנחלות מעון ומתחת למאחז הבלתי חוקי. ולמה החליט דווקא עכשיו "הריבון בשטח" להפסיק את הליווי ולאלץ את הילדים ללכת בדרך הארוכה, 11 קילומטרים, ללא ליווי?
דוברו של הריבון מסר כי "בעקבות הפיגוע ננקטים צעדים על מנת למנוע חיכוך בין ישראלים לפלסטינים". על פי מידע שהגיע לוואלה! חדשות, נראה שהצבא מנסה למנוע בעיקר חיכוך בין חייליו לבין המתנחלים. על פי אותו מקור, בעקבות התגודדויות של מתנחלים מחוץ לחוות מעון ובצירי התנועה בדרום הר חברון, התקיימה אתמול ישיבה בפיקוד מרכז, ובה הוחלט לבטל את הליווי עד יעבור זעם.

כלומר, דווקא עכשיו כשמתנחלים, בעלי רקורד מוכח של אלימות, זועמים, צה"ל מחליט לאמץ את דרכי המאבק הבלתי אלים. או הרגישות בלי הנחישות. או הפחד מהמתנחלים. או בקיצור – העלמת עין, כיסוי תחת והיעדר ביצים מוחלט. שהרי למה להסתבך עם המתנחלים (תשאלו את תא"ל אילן פז, לשעבר ראש המנהל האזרחי בגדה, איזו באסה זה להגיע לעוד יום עבודה בשטחים כשהמתנחלים נגדך), להיכשל במניעת מעשי האלימות (ד"ש מרענן אלכסנדרוביץ', במאי הקולנוע שהראש שלו נפתח, פיזית, לא מטאפורית, לאחר שהוכה ברובה אם-16 ע"י מתנחלים ליד סוסיא. העובדה שתמונתו של המתנחל המכה פורסמה בחדשות ערוץ 2 לא הביאה עדיין לתפיסתו) ובסוף עוד לחטוף איזו הערה מגעילה בתיק האישי, שתעכב את הקידום? עזבו, במקום זה הצבא פשוט ייעלם מהשטח, מה שיקרה לא יהיה באחריותו, והמתנחלים יוכלו, אם ירצו, לתקוף בשקט.

בינתיים הילדים, בני 6-12, ילכו מדי יום 11 קילומטר לבדם לבית הספר, חשופים לגמרי להתנכלויות. זה במקרה שהם אמיצים במיוחד. על פי המידע שהגיע לוואלה! חדשות, באותה ישיבה בפיקוד מרכז הציע אחד הקצינים, שהילדים פשוט לא ילכו לבית הספר למשך זמן מה. אז אולי שגם הילדים שלו לא ילכו לבית ספר בכל פעם שביריון אלים מכה אותם, ו"הריבון בשטח" מחליט למנוע חיכוך אלים?

בתגובה לפניית וואלה! חדשות, אמר היום ח"כ אריאל כי הוא סומך על החלטות צה"ל בנוגע להפסקת הסיורים והוסיף "בינתיים נהרגים כאן יהודים ולא פלסטינים". ח"כ רן כהן, יו"ר ועדת הכנסת לזכויות הילד, שלח כבר אתמול מכתב למשרד הביטחון בדרישה להחזיר מיד את הליווי. תגובת משרד הביטחון לא התקבלה עד למועד פירסום המאמר.

אבל גם אם הסיורים נפסקים, האחריות על שלומם של הילדים הפלסטינים נמצאת בידי צה"ל. להבדיל ממקרים של תקיפת יהודים, בהם ננקטים אמצעי ענישה מיידיים והאשמים נתפסים בדרך כלל, במקרה של אלימות מצד מתנחלים כוחות הביטחון אינם תופסים את האשמים. מוטב היה לו לריבון להישאר בשטח, ולא להתחפף משם כדי למנוע מעצמו אי נעימות. בכל מקרה האחריות היא עליו. אחריות על ילדים שחוטפים מכות כשהם הולכים 11 קילומטר לבית הספר.