עוז מול פני הסכנה

מוקדש לזכרו של עוז בן-מאיר, שנרצח בדם קר ע"י מרצחים בצומת גוש עציון כשהוא בן 14 בלבד.

"ה' עוז לעמו ייתן, ה' יברך את עמו בשלום"
ילד יפה עיניים, ילד שקט ואהוב
ילד טוב לב וחמוד
ילד שרק רוצה לעזור ולהקשיב
ילד שכל חייו עוד לפניו, ילד שעוד לא אהב.

איך אפשר להיפרד מהבן שלך
איך אפשר לומר לו בפעם האחרונה את כל מה שתכננת עבורו ובשבילו ולא הספקת.
מה אומרים ומה עושים מול זוועה שכזאת, מול שבר כה עמוק.
ילד שרק רצה לחזור הביתה, ואתם לא קיבלתם שום התרעה, שום הסבר על כך
שלא תיראו אותו עוד לעולם.
ילד שהוא אתה, כל כולך, בשר מבשרך.
ילד שהוא חודשי ההריון, צירי הלידה, השן הראשונה
ילד שהוא תוצר של השקעה, אמונה ואהבה
ילד שהוא חלק ממשפחה גדולה ואוהבת, משפחה מאמינה וחזקה,
שברגע אחד התהפך עליה עולמה

אני הכרתי את משפחת בן-מאיר כאשר למדתי במדרשת "ראשית" שביישוב מעון. האם, נירית היא מורה וחברה במדרשה, ואת עוז לימדתי בבית הספר היסודי בסוסיא לפני שנתיים.

אני מרגישה שמישהו מנסה לקחת מאיתנו את הכוח
לקחת מאיתנו את עז הנפש והרוח
לאט לאט הם פוגעים בנו בנקודות הכי כואבות
במקומות הכי רגישים ואמיתיים
קוטפים לנו הילדים הכי טובים, את הפרחים הכי נאים שיש לנו.
מי שפגע בעז התכוון להרוג ילד בן 14, הוא התכוון גם להרוג בחורה שרק לפני חודשיים
התחתנה.

מי שהרג אותם לא יפסיק עד שישיג את כל מבוקשו.
די! עד מתי נגיש את עצמנו על מגש זהב לאויבנו?
עד מתי נוותר ונתקפל,
ניתן וניתן ולא נדרוש תמורה
עז שלנו לא נמצא רק במעון שבהר-חברון,
הוא נמצא גם בת"א ובחיפה
הוא נמצא בדולפינריום ובקו 19 בירושלים.

הם אומנם פועלים על-פי אסטרטגיית עמלק מובהקת,
יודעים כיצד לעורר בנו את הספק המתמיד,
על עצם קיומנו, ועל מהות הקשר בינינו לבין ארצנו ואמונתנו.
את הפיגועים הם לא המציאו היום או אתמול,
הצרות היו גם בראש-פינה ובתל-חי.
אך היום החידוש הוא היכולת שלהם לגרור אותנו לשתף אתם פעולה,
להשתתף איתם במזימת ההכחדה של עצמנו.
לתהות ולערער על חשיבות הישיבה שלנו בחבלי ארצנו,
וכאשר יגמרו לפנות את ה"שטחים" מיהודים, יעברו לחשוב
שאולי גם ברמת- הגולן, בירושלים ובת"א אנחנו לא צריכים להיות.
כי הרי גם שם היו פעם ערבים.

אנחנו חייבים להתעורר ולהבין
יש כאן אמת אחת ויחידה
יש כאן ארץ אחת ושלמה
וככל שייקח לנו זמן להבין זאת, כך יגבר המחיר אותו נשלם
עבור הספק שגדל בקרבנו.

בנוסף גם הטקטיקה שלהם מוצלחת ויעילה,
פגיעה ישירה בלב ובנשמה.
אך משהו אחד חסר להם,
משהו אחד הם לא יודעים עלינו.
לנו יש את אותה אמונה וגבורה
שמחזיקה אותנו בחיים כבר שלושת אלפים שנה.
ואותה קיבלנו במתנה, לא ממלחמות ומהתאבדויות,
אלא מאותם ילדים טהורים כמו עוז, שהספיקו לו
רק 14 שנה כדי ללמד אותנו מהם כוח רוחני ואמונה חזקה.

* הכותבת היא תושבת קדומים