זה אלוהים שניגן השבוע בפורום או שסתם יש לי בחילה?

1. ” Donny X” - טרק אינסטרומנטלי ברובו, עם צליל ברייקביטי מגובה בבייסליין מסונתז וגיטרה מעוותת. רק לקראת סופו של השיר מופיע לראשונה מקסי ג'ז, שמצוטט כמה שורות מ"Reverence". פתיחה ראויה.

2. ”Not Enuff Love” - שיר נהדר, המורכב מפזמון מלודי (הפותח את השיר), יפהפה ומלנכולי, שמאחוריו פסנתר וסקרצ'ים עדינים. המהלך שבפזמון עומד בניגוד מוחלט לבתי השיר והחריזה העצבנית המופגנת בהם.

3. ” We Come 1” - הסינגל הראשון מתוך האלבום וטרק המועדונים המובהק ביותר. ניתן למצוא כמה אפקטים קלאסיים לרולו כמו אורגן הפוך או מתיחת הקול של מקסי. לא נפקדת השהיית מתח גדולה מאוד עד לשיא והשחרור. בראיונות אמרה סיסטר בליס שזהו שיר אהבה לקהל של פייתלס.

4. “Crazy English Summer” - שיר קצרצר שהוא למעשה בלדה עצובה שבמרכזה זואי ג'ונסון, הרכש החדש של פייתלס, בהופעת בכורה. מכאן נדמה כי מדובר בבחירה נבונה, וג'ונסון סוחפת את הטרק הזה. בתחילת השיר נוכח מעט אפקט אוטו טיונינג מגונה. מספיק.

5. “ Muhammad Ali” - פייתלס כפי שעדיין לא שמעתם. מדובר בשיר סול אולד-סקולי בסגנון בארי ווייט. גרוב פאנקי וקלאסי, שכולל בטבעיות כינורות וריפי חצוצרה. ניגוד בולט ומוחצן לאופי האפל של פייתלס. הטקסט הוא מחווה של מקסי לגיבור התרבות שהכי השפיע עליו.

6. “Machines R Us” - טרק נטול מלודיה או כלי נגינה ממשיים, המורכב רק ממכונות תופים, סיקוונסרים וסינתים. היפוך גמור לשיר הקודם.

7. “One Step Too Far” - השיר היחיד באלבום בו מופיעה דידו. שלל אפקטים מולבשים על קולה של האחות. באמצע השיר מגיח מקסי בכדי לתת לה קונטרה מהסוג שלו. בסופו של דבר, לדעתי, אחד החלשים באלבום.

8. ” Tarantula” - עוד טרק מועדונים למהדרין. מתחיל בצורה ג'אנגלית משהו, וממשיך עם האקספוזיציה, עד שנכנסים הדיבורים המאיימים של מקסי ("אני יכול לנשוך כמו טרנטולה.."), שמפשיטים את המעטפת המוזיקלית ומשאירים מקום להשהייה אופיינית לפני ההתפרצות, שאותה שווה לשמוע במקום להכביר מילים. אחלה שיר.

9. “ Giving Myself Away” - שיר שקט שנותן מרחב לטקסט חזק מאוד של מקסי. לקראת האמצע הופך להיות קצת יותר הדוק ומתוח, אבל לא בצורה שמבטלת את האפקט המרגיע של השיר הזה.

10. “Code” - שיר אינסטרומנטלי קצר ואווירתי. ההרגעה המכוונת נמשכת.

11. “ Evergreen” - עוד שיר בכיכובה של זואי ג'ונסון. הפסנתר מהשיר הקודם נכנס לתחילתו של השיר הזה, אולם מיד מולבש בדיסטורשן ונפגש בליין גיטרה אקוסטי שמולבש בצורה מושלמת על ביט תופים פאנקי. בפזמון נכנסים גם אפקטים חדשים על קולה הנהדר של ג'ונסון, כמו גם כינורות, ושלל צלילים שהופכים את השיר הזה לאחד מהטובים בדיסק (ולא בזכות הלחן).

12. ”Liontamer ” - שיר די קודר, ועם זאת קצבי ומעורר. מקסי (אחרי מילות הפתיחה שלו) עושה פחות ראפ ויותר עבודת שירה. ג'ונסון מצטרפת בבית השני ומשלימה את האפקט המאוורר, עמו נשלם הדיסק.

* את הכתבה המלאה אפשר לקרוא בגליון יוני של "ניוזיק", המגזין למוזיקה ותרבות חדשה