מחוף לחוף - סיפורים מארצות הברית

כפי שכבר פורסם לפני שבועיים, העיתונאית ג'ודית מילר נכנעה והסכימה להעיד בנוגע לשיחותיה עם ראש צוות סגן הנשיא, לואיס "סקוטר" ליבי, בנושא זהותה של סוכנת ה-CIA ואלרי פליים. פרקליטו של ליבי טען שהוא נתן למילר פטור מחובת החיסיון העיתונאי שלה למרשו כבר לפני שנה, אבל היא טוענת שלא הייתה בטוחה שמדובר בפטור שניתן מרצון.

בכל מקרה, ההתפתחות הטרייה בפרשה היא שקארל רוב, יועצו הפוליטי של הנשיא בוש, ביקש באופן מפתיע וחריג להעיד שוב בפני חבר המושבעים המורחב החוקר את הפרשה. מומחים ופרשנים תמימי דעים שיהא אשר יהא, המניע שמאחורי הצעד לא מבשר טובות לרוב – במיוחד לאור העובדה שהחוקר המיוחד הממונה על הפרשה, פטריק פיצג'רלד, הבהיר לו שלא יוכל להבטיח לו שלא יואשם בפרשה. גם מצבו של לואיס ליבי כנראה מסתבך בעקבות עדותה של מילר, ופרקליטו, חובב תקשורת בדרך כלל, הפסיק לפתע לענות לטלפונים של עיתונאים. החוקר פיצג'רלד צפוי לסיים את עבודתו ולהגיש מסקנות (עם או בלי כתבי אישום) לפני תום השנה האזרחית.

כשהנשיא בוש בחר בהארייט מיירס כמועמדת שלו לבית המשפט העליון, הוא לא תיאר לעצמו שההתנגדות העזה ביותר תגיע דווקא מכיוון בסיס תומכיו המושבע. למרות הבטחותיו של הנשיא לפיהן "אני יודע את לבה" וש"גם בעוד 20 שנה הפילוסופיה שלה לא תשתנה", לא נרגעים חברי מחנה הימין הנוצרי. הם לא משוכנעים שמיירס האלמונית, שאמנם "נולדה מחדש" כנוצריה אולם לפני כן הייתה דמוקרטית, תיצמד לקו השמרני והדתי שחיזוקו ברשות השופטת הובטח להם בתמורה להענקת כהונה שנייה לבוש.

אבל זה לא רק זה. בניגוד לג'ון רוברטס, שנחשב לאחד המוחות המשפטיים המבריקים של דורו, מיירס רחוקה מכך. היא מעולם לא כתבה מאמרים אקדמיים בנושאים חוקתיים, מעולם לא כיהנה כשופטת, מעולם לא טענה בפני בית המשפט העליון ובקיצור, מעולם לא הוכיחה שיש לה אפילו קמצוץ מהכישורים שנהוג לדרוש מתשעת האנשים האמונים על פירוש ועיצוב החוקה האמריקאית לאורך הדורות. הרקורד היחיד של מיירס, שרלוונטי לסוגיות חוקתיות, הוא כפרקליטה של בוש בבית הלבן. הבית הלבן מסרב לשחרר את הניירת הרלוונטית מטעמי חיסיון לקוח-פרקליט ו"הזכות הביצועית" של הנשיא.

הבית הלבן ניסה לבטל את ההשגות על כישוריה של מיירס כ"נודפים סקסיזם ואליטיזם", אבל את הפרשנים של המחנה השמרני זה לא מרשים. בדרך כלל, התקפות על "האליטות הישנות" דווקא עובדות יפה בחוגים האלה, אבל מסתבר שגם לשמרנים יש דרישות. בעלת הטור הארסית אן קולטר, שמתפרנסת מהשתלחויות בליברלים ובשמאל, כיוונה את חציה אל הנשיא והמועמדת שלו וכתבה ש"למיירס אין הכישורים לשחק שופטת עליונה ב"הבית הלבן", לא כל שכן להיות אחת במציאות". הפרשן צ'ארלס קראוטהאמר, מ"זקני השבט" של הימין באמריקה, כינה את המינוי "בדיחה" ודרש ללא כחל וסרק: "אדוני הנשיא, הסר את המועמדות הזו". לאור ההתנגדות הזו מימין, מסיקים הדמוקרטים שאולי מיירס תהיה הרע במיעוטו וממלאים פיהם מים. רק עמותות ליברליות כמו "מוב-און" דוחקות בחבריהן לברר עוד על הרקורד של המועמדת ולהתנגד למינויה.

מינוי מפוקפק אחר של בוש כבר בוטל לאחר שהמועמד בחר שלא לעמוד מול גלי הביקורת. מדובר בטימותי פלאניגן, שהוצע כמועמד למשרת סגן שר המשפטים. פלאניגן היה אחד מעורכי הדין הבכירים של תאגיד טייקו, שבכיריו נשפטו לעונשי מאסר ארוכים בשל סדרה של הונאות ושחיתויות, אבל הסיבה האמיתית לפרישתו היא ככל הנראה קשריו הקרובים מדי עם לוביסט-העל הרפובליקאי, ג'ק אברמוף, נגדו הוגש כתב אישום על הונאה.

אלה לא זמנים טובים למפלגה הרפובליקאית ולמחנה השמרני. הפרשן ושר החינוך לשעבר, ביל בנט, הזכיר לשחורים רבים מדוע אפילו לא עולה בדעתם להצביע עבור הרפובליקאים כשאמר, במהלך שיחה עם מאזין בתוכנית הרדיו שלו ש"אם היו מפילים כל תינוק שחור, רמת הפשיעה הייתה יורדת".

בנט אמנם אמר ש"זה יהיה דבר מחריד, מגוחך ולא מוסרי לעשות, אבל רמת הפשיעה הייתה יורדת". כצפוי, דבריו של בנט גרפו מחאות קולניות מצד ארגוני השחורים למיניהם, שזעמו על הרמיזה כאילו פשיעה היא תכונה מובנית אצל בני קהילותיהם. אולם בנט מסרב להתנצל והבלוגרים הימניים מאשימים את השמאל בדמעות תנין והיטפלות לשטויות.

ולסיום סבב הפאדיחות, מי שעוד עשתה בושות לממשל בוש לאחרונה היא קארן יוז, סחבקית של בוש ותת-שרת החוץ לענייני דיפלומטיה ציבורית. יוז אמורה למכור את אמריקה ואת המדיניות של ממשל בוש לעולם, ובמיוחד לעולם המוסלמי. לצורך זה היא יצאה לסיור במזרח התיכון. נעזוב את זה שנשים סעודיות התרגזו על ההתנשאות שלה כשהיא הרצתה להם על כמה זה לא בסדר שלא נותנים להן לנהוג לבדן.

הפאדיחה האמיתית באה כשפעיל אופוזיציה בכיר ממצרים שאל אותה "למה הנשיא בוש מדבר כל הזמן על אלוהים?" יוז שאלה אותו בנימה פדגוגית "אם הוא יודע שנשיאים אמריקאים הרבו להזכיר את אלוהים ושהחוקה מדברת על 'אומה אחת תחת האל, בלתי מחולקת'". אלא שהניסוח הזה אינו מופיע בחוקת ארה"ב, שאינה מזכירה את אלוהים אפילו פעם אחת. הניסוח שציטטה יוז מופיע רק ב"שבועת האמונים", שאומצה על ידי הקונגרס בשיא תקופת מקארתי ב-1954, ושחוקיותה מוטלת בספק בדיוק בגלל שהיא מזכירה את האל ומערבת את הדת במדינה.

בניו יורק, עיר שאת שוטריה קשה לזעזע, נשבר שיא מחריד למדי כשילדה בת תשע, שזוהתה רק כ"שאניס ק". נעצרה והודתה בדקירת חברתה בת ה-11 למוות בסכין סטייקים בשל ריב על כדור. השתיים שיחקו יחד בכינוס לרגל "יום העבודה", החל בתחילת ספטמבר. שאניס ק. היא האדם הצעיר ביותר שנעצר באשמת הריגה בתולדות התפוח הגדול.

עוד בניו יורק: התושבים התייחסו באדישות להתרעות החמות, כביכול, על כוונת טרוריסטים לבצע פיגוע ברכבת התחתית של העיר. הדמוקרטים בעיר מאשימים את ראש העיר הרפובליקאי, מייקל בלומברג, כי נחפז עם ההתרעות הלא מבוססות (כך גם לטענת בכירים במשרד לביטחון פנים) כדי לחזק את תדמיתו כמגן תושבי העיר. בינתיים בלומברג משייט לניצחון, בין השאר בזכות קופת הבחירות חסרת התקדים שלו, ממנה הוציא עד כה 50 מיליון דולר – סכום שיא להתמודדות מקומית. ופרט אחרון מהקרב המוניציפלי בתפוח הגדול – פיטר ואלון האב והבן, נצרים גאים לאחת השושלות הדמוקרטיות הוותיקות של העיר בכלל ושל רובע קווינס בפרט, חצו את הקווים והכריזו על תמיכה בבלומברג. מדובר במכה לא קלה למועמד הדמוקרטי, פרננדו פרר, שגם תפגע ביכולתו לגייס כספים ברובע קווינס.

בקליפורניה, המושל ארנולד שוורצנגר חתם על חוק האוסר להשכיר או למכור משחקי וידאו אלימים במיוחד (כמו סדרת GTA, לדוגמא), לקטינים ללא הסכמת הוריהם. שוורצנגר הטיל בתחילת השנה וטו על החוק, צעד שזיכה אותו בביקורת נוקבת על כך שקשריו עם תעשיית הבידור מכתיבים את צעדיו. תעשיית המשחקים מתכוונת לערער על החוק החדש לבית המשפט העליון של קליפורניה, וגם של ארה"ב אם יהיה צורך.

ולסיום, עדיין בתעשיית הבידור, חברת וולט דיסני מקווה מאד שהמוני המאמינים הנוצריים בארה"ב יהפכו את הפקת הענק שלה על פי הספר "האריה, המכשפה וארון הבגדים" מאת סי.אס. לואיס להצלחה. גיבור הספר, אסלאן האריה, נתפש על ידי רוב הקוראים והמבקרים כדמות המזכירה את ישו, ובדיסני מקווים שההתלהבות הדתית שהפכה את "הפסיון של ישו" לשובר קופות היסטרי תסייע גם להם לעשות כמה ג'ובות. גם בהוצאה לאור "הארפר קולינס" מהמרים שהסרט יהפוך ללהיט, והם מדפיסים 140 מהדורות חדשות של הספר ושל המשכיו בסדרת "נארניה", ותאגידים רבים מתכננים מבצעי קידום מכירות על בסיס דמויות הספרים הפופולריים.