הרשות המגויסת

אין אדם צריך להיות דתי או מתנחל כדי להרגיש מיאוס וניכור בשעה שהוא מאזין וצופה בתוכניות המוכתבות לו על חשבון האגרה שהוא משלם כדי לממן את ההסתה נגדו.

ביומן הצהריים של קול ישראל בערב ראש השנה ראיינה ענת דוידוב את הרב הראשי לישראל, יונה מצגר. בין השאר לחצה המראיינת את הרב כדי שיצטרף לרוח שאלותיה: התייחסות להסתה שאיפיינה השנה, לדבריה, את התבטאויותיהם של רבנים ימניים קיצוניים. הרב מצגר לא הגיב כפי שציפתה הכתבת, ועל כן היא ניסתה להציג את שאלתה המגמתית בדרכים שונות.

אין זו הפעם היחידה שבה הופיעה שדרנית בכירה ברשות השידור "הממלכתית" כפעילה מחנאית, הבאה מטעם מחנה מסוים והמנסה להוקיע את המחנה האחר כמסית, כמורד, כקיצוני. דוידוב אינה חריגה ברדיו "הממלכתי". אריה גולן השולט ביומן הבוקר ברוב ימות השבוע, וגבי גזית העושה כבתוך שלו בשעות 10 עד 12 בימים א' עד ד' (ביום ה' עושה זאת אילה חסון, דוברת ראש הממשלה), מבטאים באופן בוטה הרבה יותר את דעותיהם הפוליטיות ומנסים להכתיבן לכלל הציבור. חיים יבין ואחרים פועלים באותה רוח בטלוויזיה "הממלכתית", שלא בלי הצדקה זכתה לכינוי "ערוץ החווה".

תהליך התגייסותה של רשות השידור "הממלכתית" למען מחנה מסוים הגיע בשנה שחלפה לשיאים חדשים, והוא עתיד להחמיר בשנה החדשה, כאשר הרשות תשרת באופן בלתי מפתיע את השר הממונה עליה, אהוד אולמרט, נושא הכלים ומפריח בלוני הניסוי מטעם ראש הממשלה. כל פניותיו של הח"מ במהלך השנה אל ראשי רשות השידור להחזיר את הרשות לעבודה עיתונאית-מקצועית ולא תועמלנית-מחנאית לא נענו. האריה גולנים והחיים יבינים המשיכו להצמיד את הכינוי "מורדים" לחלק נכבד – ונאמן למצע – של מפלגת השלטון, ו"שכחו" שאין זה מתפקידם להגדיר או לתת ציונים לנבחרי ציבור. הגבי גזיתים ודומיהם המשיכו להשתמש בתואר קיצוני רק כלפי אנשי ימין. בקשת הפוליטית שלהם קיים קצה אחד בלבד, ואין שמאל קיצוני.

החמור ביותר הוא התייחסותם של השדרנים והמגישים ברשות השידור "הממלכתית" לעניין ההסתה: המאזינים והצופים יכולים להתרשם שהסתה היא ביקורת מימין על מעשי ראש הממשלה. לעומת זאת, מעשיו והתבטאויותיו של ראש הממשלה עצמו וכת שומרי האתרוג המקיפה ומדבררת אותו אינם מוצגים כהסתה, גם אם תוצאותיהם הן גירוש כוחני של אזרחים נאמנים מבתיהם. לכל אלה מתלווה גיבוי מעין-משפטי מפי הכתב המשפטי הנצחי והמזוהה-פוליטית של קול ישראל, משה נגבי.

חשוב להתייחס מבעוד מועד לעניין ההסתה, הצפוי להגיע לשיאים חדשים לקראת יום השנה העשירי לרצח רבין. כבר בליל הרצח החלה להישמע ההאשמה נגד מחצית העם באחריות לרצח בגלל פשעו של יחיד. הסתה זו מתעצמת כל שנה בימים שבין יום השנה הלועזי והעברי לרצח, המשמשים להסתה פרועה נגד ציבור עצום. שותפים לה חברי כנסת קבועים ושדרנים המזוהים עם מחנה מסוים. התביעה לחשבון נפש מופנית תמיד נגד אותו ציבור. איש עוד לא עשה חשבון נפש לגבי סימני השאלה הרבים בעניין נסיבות הרצח, המניע לרצח, או השאלה מי יכול היה להפיק תועלת מן המעשה הנפשע. תקשורת ממלכתית, מקצועית וחוקרת, הייתה דנה בסימני השאלה הרבים והמתרבים, ולא מתנהגת כאילו אינם קיימים. במקום למלא את תפקידה היא צפויה להרים את קולה בשבועות הקרובים ולשמש שופר נגד מחצית אזרחי ישראל.

* פרופ' רון בריימן הוא יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני