שתי סליחות ושנה טובה

שנה טובה. השנה הזו הייתה קשה לך במיוחד. ממשלת ישראל החליטה לסגת מרצועת עזה ולפנות אותך מביתך. כמעט שנתיים ניהלת מאבק כתום ועיקש נגד הפינוי, מאבק שידע ניצחונות וכשלונות, דמעות של עצב ושמחה, והרבה תפילות ותחנונים.

אני חייב לך סליחה. סליחה אם לא מספיק הבעתי את ההזדהות שלי, סליחה אם זלזלתי במה שעבר עליך, שזה באמת דבר גדול. סליחה אם לפעמים שנאתי אותך או את שאר המתנגדים בגלל דברים שנאמרו. סליחה על קלות הראש, סליחה על כך שבשעה שפינו אותך מהבית אני ביליתי כאילו כלום לא קרה. סליחה.

בפרוס השנה החדשה אני מאחל לך שתמצא בית קבע שלא תצטרך לעזוב עוד. אני מקווה שלמרות כעסך על המדינה שפינתה אותך מביתך, אתה לא מתנתק ממנה אלא ממשיך הלאה. שנה טובה.

שנה טובה. השנה משוגע אחד החליט לסיים את החיים של הבן שלך ביום אחד מקולל בשפרעם. לא משנה מה אתם, אתם לא יהודים ולכן דינכם מוות, חשב הרוצח.

אני מבקש ממך סליחה על כך שיש אנשים כאלו בעם שלי. אנשים שרוצים את העולם כולו נקי מכם ושאר האומות, עולם נקי מאחווה בין העמים, מחופש. סליחה שיש מישהו שטוען בשם היהדות שאני מאמין בה, שדינכם למיתה. זוהי לא יהדות אלא גזענות.

בפרוס השנה החדשה אני מאחל לך ולי שנזכה לשלום בינינו, ושלא תדעו עוד צער. אני מקווה שלא ניאלץ לקבור עוד אנשים משני העמים, ולא יישא עוד גוי אל גוי חרב.

שנה טובה לכל בית ישראל. שנה שבה נוכל להתגאות שאנחנו ישראלים ויהודים, שנה של שלום, שנה שלא נצטרך למצוא פתרונות למובטלים כי לא יהיו מובטלים; שנה שלא יצטרכו לתקצב את העניים כי לא יהיו עניים. שנה בלי אלימות, בלי תאונות, בלי טרור ובלי שחיתויות. ומי ייתן ו"אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו במהרה לאורו". שנה טובה ומתוקה.