מזל טוב: אתר הטמנת הפסולת "אפעה", בין דימונה וערד, המיועד לשמש חלופה מודרנית להר הזבל התוסס חיריה - עבר לשלבי אישור מתקדמים, וככל הנראה יתחיל לפעול בתוך כשנתיים. יחסית לסטנדרטים שהיו נהוגים עד כה בארץ מדובר במזבלה "ידידותית לסביבה". היא תוכל לקלוט כ-5,000 טון אשפה ביתית ליום, תשתרע על פני 1,900 דונם ותשתמש ברכבות משא במקום במשאיות להובלת הזבל. על פי התוכנית, אמור האתר החדש לספק פתרון ארוך טווח, למשך כ-15 שנה.
לשם השוואה, מזבלת חיריה קלטה בשיא פעילותה כ-3000 טון אשפה ליום. בחיריה נערם זבל גולמי, באלפי שכבות שהפכו ברבות הימים להר, עם אויר פסגות מפוקפק ביותר וסיכון ממשי לסביבה. מתכנני אתר אפעה, היוצאים לדרך בברכת מרבית הגופים הירוקים, מבטיחים עידן חדש בתולדות מזבלות ההטמנה בישראל.
אתר אפעה נבחר לאחר שמערכת הביטחון התנגדה להקמת המזבלה באתר אורון שנבחר בתחילה. בשבוע שעבר אישרה ועדת המשנה של ועדת הפנים בכנסת לנושאים תכנוניים עקרוניים, את התוכנית שגובשה במשך שנתיים, והמליצה לוועדה הארצית לתכנון ולבניה לאשר את הקמת האתר. תהליכי האישור והמכרזים על הפעלת האתר, הקמת האתר והסדרת נושא הרכבת ורכישת קרונות מיוחדים אמורים להסתיים בתוך כשנתיים. השטח שנבחר שימש בעבר אתר כריית פוספטים, והוא רצוף בורות עמוקים המתאימים להטמנת הפסולת. במובן הזה, טוענים המתכננים, יהיה במזבלה משום שיקום השטח, שבורותיו ייסתמו בהדרגה.
המזבלות בראשל"צ, מודיעין ואשדוד - במצב גבולי
אילן נסים, ראש אגף פסולת מוצקה במשרד לאיכות הסביבה, מתאר כמה מן החידושים שיהפכו את אתר ההטמנה החדש ליותר ירוק ממה שהכרנו עד כה: בין היתר מדברים שם על איטום שיצמצם במידה ניכרת את חלחול הגזים הרעילים הנפלטים מן הזבל לכיוון מי התהום, על מנגנוני איסוף וסילוק הגזים, על תכנון מדרונות המזבלה כך שתימנע סכנת קריסתם (כפי שארע בחיריה), ועל הכנה למתקני מיחזור ומיון אשפה. הובלת הפסולת דרך מסילת הרכבת הנמצאת בסמוך, תמנע תנועה ערה של משאיות על הכבישים, הגורמות מטרדי רעש, תנועה וזיהום אויר קשים. גם נחל אפעה הנמצא בסמוך אמור "לצאת נקי" מהעסק.
אבל בינתיים המצב יוסיף להיות עגום: ההחלטה על בניית האלטרנטיבה לחיריה מתעכבת לפחות שנתיים. אתר דודאים, שימשיך לפעול במתכונת מצומצמת גם לאחר התחלת הפעילות באתר אפעה, אינו מסוגל לקלוט את כמויות הפסולת של גוש דן. אם לא די בכך, מתברר ששלושה מתקני הטמנה קיימים נמצאים במצב גבולי ממש, והמשך פעילותם משמעה נזק סביבתי חמור. מדובר במזבלות של ראשון לציון, מודיעין ואתר "רתמים" של אשדוד וסביבותיה, הקולטים יחד כ-3,000 טון אשפה ביתית מדי יום וגורמים כבר עתה זיהום קשה למקורות המים והאויר. נסים מסר, כי המשרד לאיכות הסביבה פועל עתה במרץ לסגירתם, אך התעכבות הקמת אתר מסוגו של אפעה מקשה מאוד על העברת הפסולת לאתרים חלופיים.
נקודה בעייתית נוספת קשורה לעצם העובדה שכמויות פסולת כאלה מיועדות להיקבר באדמת הנגב, גם אם תהליכי ההטמנה מפוארים להפליא. המגמה הכללית בעולם היא צמצום ההטמנה עד למינימום האפשרי - כעשרה אחוז מהפסולת שאינה ניתנת למיחזור כלשהו.
המשרד לאיכות הסביבה קבע לעצמו רף של 30 אחוז מיחזור בתוך שנתיים עד חמש שנים, תלוי אם שואלים את השר או את אנשי משרדו. כך או כך, בישראל, הנחשבת לאחת מן המדינות המפגרות ביותר בתחום ביחס לסטנדרטים המערביים, מדובר יהיה בהישג. נסים אומר, שגם בהתחשב בהשגת הרף, עדיין יטמנו באדמת הארץ כמויות עצומות של אשפה במהלך העשור הקרוב לפחות. החדשות הטובות הן, שהאשפה העתידית שלנו תגרום הרבה פחות נזק סביבתי מכפי שהיה עד כה.