בעיקרון זה נשמע כמו רעיון מצויין: לפוצץ את ההוריקנים הקטלניים לכל הרוחות, או למצער להחליש את הסופות ולהפנותן מריכוזי האוכלוסיה. ואולם, מומחים לאטמוספירה אומרים, כי מדובר באשליות וכי איננו יכולים להרוס ואפילו לא להשפיע על דבר כה עצום כמו הוריקן.
סוכנות הידיעות איי.פי. מדווחת, כי החיפושים אחר דרכים להשפיע על תופעות הטבע מטילות האימה חדלו כבר מזמן, לאחר יותר משני עשורים של מחקר במימון ממשלתי, שלא הניב דבר. גם חברות פרטיות ערכו ניסויים, בהיקף מצומצם בהרבה, אולם גם כאן דווח על התקדמות מעטה ביותר, אף שבתחילה הצהירו על יכולתן למחוק ענני סופה מן השמיים.
"זה יהיה כמו לנסות להזיז מכונית באמצעות קשית שיורים ממנה אפונים", אומר ההידרומטאורולוג מת'יו קלש מן המרכז הלאומי למחקר אטמוספרי בבולדר.
פצצות אטום לא מרשימות הוריקנים
פרוייקט שינוי ההוריקנים הפדרלי נקרא "סטרום פיורי" (זעם סופה). ראשיתו בממשל אייזנהאואר בארה"ב בשנות ה-50, אז פגעו כמה סופות גדולות בחוף המזרחי, והביאו למותם של מאות בני אדם. אולם רק בשנת 61' ניסויים ראשונים נערכו ע"י חיל האוויר האמריקאי, במסגרתם נזרע ההוריקן "אסתר" בגבישי כסף יודי. דוחות מסוימים טענו כי קצב הרוחות פחת ב-30%-10%.
הגבישים נזרעו בעוד כמה וכמה הוריקנים במשך השנים, ואף שלעתים נראו אפקטיביים, לבסוף נתגלה כי אי אפשר לדעת האם מעשה האדם משפיע על ההוריקן, או שמא מדובר בתופעות הקשורות בו בלבד. ההזרעה נתגלתה כבלתי אמינה. בעקבות כך הוכרז הפרוייקט ככישלון בשנות ה-80' ונזנח, מאות מיליונים של דולרים לאחר שהחל.
שיטות אחרות לשינוי סערות שהוצעו במהלך השנים, כללו רעיונות כמו קירור האוקיינוס באמצעות קרחונים ופיזור חלקיקיקם או חתיכות פילם על פני האוקיינוס שימנעו מן הסופות לאדות מים מן הים. מדי פעם אף עלו הצעות כמו פיצוץ פצצה גרעינית במרכז הסופה. החוקרים אומרים, כי על ההוריקנים, שעשויים להגיע, כבמקרה של ריטה, לרוחב 640 ק"מ, צעדים כאלה לא ממש עושים רושם. כמות האנרגיה המשוחררת ע"י הוריקן היא שוות ערך לפיצוץ פצצה בת 10 מגה טון כל עשרים דקות.