מה נהיה עם - חוק הפריימריס

בחירות בליכוד היוו מאז ומתמיד דוגמה צבעונית לניהול בחירות פנימיות במפלגה גדולה וכלי התקשורת חגגו על צילומי דוכני החולצות, הסטיקרים והנקניקיות. אולם ל"חגיגת הדמוקרטיה" היה גם צדדים אפלים, שכללו רשימות מומלצים ודילים פנימיים, שהביאו גם חבר כנסת ותיק כמו ראובן ריבלין לדמעות בשידור חי. הכל התפוצץ עם חשיפת פרשת "סיטי טאוור", שבה על פי כתב האישום שהוגש נגד חברת הכנסת נעמי בלומנטל (אז סגנית שר), היא דאגה לארח בחינם במלון פאר חברי מרכז מובילים, ערב הבחירות המקדימות במפלגה, בדצמבר 2002.

הפרשה הובילה את ראש הממשלה ויו"ר הליכוד, אריאל שרון, להורות לשר המשפטים דאז, מאיר שטרית, להקים ועדה מיוחדת, שמטרתה להציע שינויים בשיטת הבחירות הפנימיות בליכוד. שטרית גייס מספר מומחים, משפטנים ושר לשעבר ומסקנתו העיקרית הייתה, כי יש להוציא את בחירת רשימת המועמדים לכנסת מידי המרכז, ולהעבירה לפורום הרחב בהרבה של מתפקדי הליכוד, ולעגן את הפריימריס בחוק שינוסח ויועבר בכנסת. המסקנות פורסמו בינואר 2003 ושטרית הבטיח אז כי "כבר בשבוע הבא תתכנס הכנסת, כדי לאשר בקריאה ראשונה את הצעת החוק".

חברי המרכז לא אימצו בחום את ההצעה, שתגרום לאובדן עוצמתם האדירה, ומכבש לחצים הופעל על ראש הממשלה, השרים והח"כים. התוצאה הייתה צפויה – ההצעה גובשה אבל מעולם לא הובאה להצבעה במליאת הכנסת. למרות שראש הממשלה התחייב באופן פומבי לאמץ את מסקנות הוועדה, הוא הפנה להן כתף קרה.

כמעט שנתיים מאוחר יותר, באוקטובר 2004, הועלו שתי הצעות חוק פרטיות, שהגישו חברי הכנסת אופיר פינס וחיים רמון (עבודה), שהציעו שבמפלגות הגדולות, להן 15 מנדטים ומעלה, תהיה חובה לקיים פריימריס בקרב כלל המתפקדים, כדי לבחור את מועמדיהן לכנסת. בתחילת הישיבה ביקש שר המשפטים דאז, יוסף לפיד (שינוי), לדחות את ההצבעה על החוקים בחודש, כדי שהממשלה תעלה הצעת חוק משלה לטיפול בסוגייה. לבסוף, אחרי מסע לחצים שנמשך דקות ארוכות, הודיע יו"ר הקואליציה, ח"כ גדעון סער (ליכוד), שההצבעות בכל זאת יתקיימו. כצפוי, שתיהן נדחו ברוב גדול. ראש הממשלה שרון ושר האוצר דאז נתניהו, היו בין המתנגדים.

דוברו של מאיר שטרית אמר לוואלה! חדשות, כי לשר התחבורה אין כל כוונה להחיות את מסקנות הוועדה שעמד בראשה. "אם יש חבר כנסת שרוצה לאמץ את זה, מצוין. הוא כשר תחבורה לא יכול ולא רוצה ולא מעוניין לאמץ את המסקנות להצעת חוק", אמר והוסיף ששטרית "עשה את מה שהתבקש על ידי ראש הממשלה והקים ועדה". בלשכת ראש הממשלה לא ממהרים להתרגש וטוענים ש"למסקנות ועדת שטרית אין רוב פרלמנטרי בכנסת ועל כן לא עברו בחקיקה עדיין". ממילא, מדגישים שם, שרון "מתנגד לקיומן של פריימריס בעת הזו ונושא שיטת הבחירות לא צפוי לעלות במרכז הקרוב".

ביוני 2005 חזר חוק הפריימריס לכותרות, לזמן קצר, כשחברת הכנסת יולי תמיר (עבודה) העלתה הצעת חוק זהה לזו של שטרית. ההצעה הושקה במסיבת עיתונאים בה השתתפו ח"כ יוסי שריד (מרצ), זבולון אורלב (מפד"ל) וראש התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא. הצעת חוק זו מוכנה לדיון ותעלה להצבעה טרומית אחרי הפגרה, מתישהו אחרי החגים. הצעה נוספת של ח"כ תמיר הלכה קדימה בעוד מספר נושאים, וכוללת הצעה להקים ועדה מרכזית בפיקוח המדינה, בדומה לוועדת הבחירות המרכזית ושהפריימריס בכל המפלגות יתקיימו באותו יום. פתרון מקורי לסוגייה הבעייתית של מימון המפלגות עלה גם הוא: המתפקדים המגיעים להצביע ישלמו סכום צנוע למדינה, שתעביר את הכסף למפלגות, לפי מספר המצביעים לכל מפלגה. גם הצעה זו מוכנה לקריאה טרומית, כשש"ס ושינוי הן המתנגדות העיקריות, כל אחת ממניעיה. גם אם החוק יעבור סביר להניח כי לא יהיה תקף לגבי הפריימריס הקרובים בליכוד.

הפרשן הפוליטי של חדשות 10 ישראל 10, רביב דרוקר, העריך באוזנינו, ש"לחוק הפריימריס אין רוב ולכן אין לו סיכוי". בשיחה עם וואלה! חדשות אמר, שלחוק יש התנגדות חריפה בליכוד ולחוקת התנועה גם הוכנס סעיף, שקובע שאם מישהו מהחברים יעז לתמוך בחוק הוא לא יוכל להיבחר לכנסת. דרוקר העריך, שהסיכוי היחידי לחוק פריימריס לעבור בכנסת הוא במצב תאורטי, בו אריאל שרון יפרוש מהליכוד וירוץ ברשימה נפרדת עם אג'נדה של "ניקוי השורות".