שמורת החולה בסכנת הכחדה בשל הבצורת

שמורת הטבע הראשונה בישראל, החולה, הולכת ונעלמת בגלל מחסור במים שיצרה הבצורת המתמשכת. מלבדה נמצאים בתהליך התייבשות מתקדם עוד מספר רב של נחלים, מעיינות ומקווי מים, בעיקר בצפון הארץ.

המשרד לאיכות הסביבה והארגונים לשמירת טבע קיימו שלשום כינוס חירום באוניברסיטת תל אביב, וקראו לנציבות המים ולממשלה לסייע להם בהקצאות מים להצלת כמה מאתרי הטבע והנוף המפורסמים ביותר בישראל מהכחדה.

הביולוג דידי קפלן, מרשות הטבע והגנים, דיווח ששטחי הבריכות בשמורת החולה הצטמקו מ-2,000 דונם לאלף דונם, והרשות צופה שיגיעו ל-500 דונם. בגלל מצוקת המים לא הועברה הקצאת המים הרגילה לשמורה. ההקצאה היתה בעבר ארבעה מיליון מ"ק בשנה, והשנה יועברו לשמורה רק כמיליון וחצי מ"ק. המים המועברים הם באיכות ירודה ובשמורה יש בעיות עכירות קשות, והתפתחות דגים המזיקים למערכת האקולוגית.

שמורת עין אפק, הסמוכה לעכו, התייבשה כמעט לחלוטין. במקום 220 דונם של בריכות נותרו רק כ-30 דונם. גם שטח זה מתקיים רק בזכות פעולות הנדסיות מיוחדות, הכוללות הזרמת מים מקידוח סמוך, באמצעות תעלת עפר מאולתרת.

נחל בצת, מהנחלים המרכזיים בגליל העליון, התייבש כמעט לחלוטין לאחר שהנביעה במעיינות פסקה. יש חשש כבד שהצמחייה לאורך הנחל תמות. בעלי החיים שהתקיימו בנחל כבר נעלמו.

נחל הירקון פסק להתקיים בחלקו העליון כנחל פעיל. יש בו רק כמה בריכות שלא מוזרמים אליהם מים מהמעיינות, אלא באמצעות קידוחים סמוכים של חברת מקורות. כל זאת, כדי לשמר כמה צמחים נדירים. ראש אגף מים ונחלים במשרד לאיכות הסביבה, ישעיהו בר-אור, הגדיר את הנחל באזור זה כביצה.

משתתפי הכינוס השמיעו טענות קשות כלפי רשות הטבע והגנים, על שהיא דורשת הקצאת מים לנחלים, אבל מוכנה לוותר על מים חיוניים המיועדים לשמורת עין גדי לטובת מפעל מים מינרליים בקיבוץ הסמוך. לעומת זאת טענו כמה נציגים מעין גדי שהקיבוץ הפנה למפעל מים ששימשו בעבר לחקלאות, ואין מדובר במים נוספים על חשבון שמורת הטבע.

זאב גולני, היועץ של נציב המים, אמר שבשנים הקרובות לא תוכל הנציבות לסייע בהקצאות מים לאתרי טבע. רק בעוד כעשור - כאשר יתייצב מצב משק המים - ניתן יהיה להגביר הזרמת מים לנחלים ושמורות.

אנשי המשרד לאיכות הסביבה דחו בחריפות טענה זו וטענו שניתן היום לחלק אחרת את הקצאות המים במשק.