מחוף לחוף – סיפורים מארצות הברית

נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, חשף בשבוע שעבר את תוכניותיו לשיקום ניו אורלינס. באורח אופייני למדיניותו, גם בבסיס תוכנית זו נמצאים קיצוצי מסים. על פי הצעתו של בוש, ניו אורלינס ואזורים אחרים שנפגעו מהוריקן קטרינה יהפכו ל"אזורי הזדמנות" בהם יופחת המיסוי על בעלי עסקים. מה שבוש לא סיפר, הוא שההצעה לקוחה מתוך מסמך שחובר על ידי מכון המחקר הימני ואדיר ההשפעה הריטג'.

כמו כן לא ציין בוש את יתר ההצעות של הריטג' ל"אזורי ההזדמנות" של ניו אורלינס: השעיית שכר המינימום, השעיית התקנות הסביבתיות, ביטול מס הירושה (שחל רק על בעלי רכוש של מיליון דולרים וחצי או יותר), ואפילו דברים שבכלל לא קשורים אבל מאד חביבים על שמרנים באשר הם, כמו קופוני חינוך (שיאפשרו להורים לשלם שכר לימוד בבתי ספר פרטיים, כולל בתי ספר דתיים), וקידוחי נפט באלסקה. מצד שני, נאומו של הנשיא גרם למועקה כבדה בחוגים שמרנייים, בשל התחייבותו לפיה הממשל הפדרלי הוא שישא במרבית העלויות של שיקום ניו אורלינס.

השמרנים הקלאסיים בכלל מאוכזבים מבוש, בשל העובדה שהוא מבזבז יותר כסף מכל נשיא בעשורים האחרונים. מצד שלישי, הוא ביצע כלפיהם מחוות פיוס, כשהתחייב לא להעלות מסים כדי לממן את כל ההוצאה הזו. מאיפה יבוא הכסף, אתם שואלים? למה להיות קטנוניים, באמת.

השבוע הסתיים החלק הפומבי בשימוע לאישור מועמדותו של ג'ון רוברטס לכהונת שופט עליון (וגם לתפקיד נשיא בית המשפט). בלוגרים מימין ומשמאל שותפים לדעה שהשימוע היה בדיחה גמורה. רוברטס חזר וטען שאין לו שום אג'נדה פוליטית או שיפוטית שהיא, וסירב בתוקף להשיב בצורה ישירה על שאלות שעשויות לגעת, ולו בצורה עקיפה ביותר, בכל נושא שעשוי לעלות לפניו כשופט עליון בעתיד (שזה פחות או יותר, כל נושא תחת השמש). גם הסנאטורים שחקרו את רוברטס לא התייחסו לכל העניין ברצינות יתרה. חלקם ניצלו את ההזדמנות כדי להתפלש באור הזרקורים ולנאום נאומים ארוכים ומשמימים (הגדיל לעשות הסנאטור ג'ו ביידן, דמוקרט מדלאוור, שקטע שוב ושוב את רוברטס גם כשזה כבר ניסה לענות, ואז התלונן שרוברטס אינו עונה). חלקם נתפסו מנמנמים בדיונים וחלקם התלחשו בינם לבין עצמם.

ביום השלישי והאחרון של הדיונים העסק נעשה כל-כך משעמם, עד שהסנאטור אורין האץ' (רפובליקאי מיוטה) הרגיש צורך לאו בר כיבוש להשוויץ בטלפון הסלולרי החדש והמשוכלל שלו בפני עמיתו, צ'אק גראסלי (רפובליקאי מאיווה). בכל קצווי הקשת הפוליטית שוררת תמימות דעים לפיה מינויו של רוברטס הוא בלתי נמנע, והדמוקרטים יימנעו מלהתנגד כדי שיוכלו להיאבק במועמד של בוש למילוי הכהונה הפנויה האחרת, מבלי שהרפובליקאים יוכלו להאשימם שהם מחבלים בתהליך באופן דווקאי.

בניו יורק נערכו ביום שלישי פריימריס במפלגה הדמוקרטית למועמדות המפלגה לראשות העירייה. אבל עוד בטרם התקבלו התוצאות הרשמיות הודיע חבר הקונגרס אנתוני ויינר, כי הוא מוותר על המירוץ לטובת נשיא רובע ברונקס לשעבר, פרננדו פרר. וויינר, שהיה מראשי תומכיו של הגנרל ווסלי קלארק במרוצו הכושל למועמדות הדמוקרטית לנשיאות, הודה שיש לו חילוקי דעות עקרוניים עם פרר, אולם אמר שאלה קטנים לאין ערוך ממחלוקותיו עם ראש העיר הרפובליקאי, איל התקשורת מייקל בלומברג, ולכן הוא מוותר על שאיפותיו האישיות למען אחדות המפלגה.

כל הסקרים מורים שלבלומברג יתרון מוצק על פני פרר, למרות ששיעור הדמוקרטים הרשומים לעומת רפובליקאים רשומים בניו יורק עומד על 1:5. בנוסף ליתרונו בסקרים, לבלומברג יש קופה של 100 מיליון דולר לצורך ההתמודדות בבחירות, שייערכו בנובמבר השנה. כל תוצאה מלבד ניצחון לבלומברג תהווה התפתעה גדולה.

מושל אילינוי, רוד בלגוייביץ', בצרות גדולות. ביום חמישי האחרון הודו שני אנשים, בכך שדרשו מחברות השקעות "דמי ייעוץ", בתמורה לכך שכספי הפנסיה של המורים במדינה יושקעו דרכם. השניים הפלילו בעדותם שניים ממגייסי התרומות הראשיים של בלגוייביץ', וטענו כי התרמית נועדה להעביר כספים לתורמים הגדולים של אישיות פוליטית בכירה, שזוהתה רק באות A.

מקורות המעורים בפרשה מסרו לכלי התקשורת כי A הוא לא אחר מאשר בלגוייביץ' עצמו. המושל הדמוקרטי, שנבחר על סמך הבטחות להיות רפורמטור שינקה את התרבות הפוליטית המסואבת במדינה, נאלץ להשיב לשאלות במשך שעתיים וחצי ונעשה כעוס בעליל, בניגוד למזגו הנוח בדרך כלל. "אני לא יודע מיהו אישיות בכירה A, B, C, או Z. זו לא הדרך בה אנחנו עושים דברים. האנשים שלי יודעים שלא הייתי סובל דברים כאלה אפילו לרגע". למותר לציין שהרפובליקאים במדינה לא קונים את הטענות אפילו לרגע. "זהו רק קצה הקרחון של האמת על ממשל בלגוייביץ'", אמר ביל בריידי, המתמודד על המועמדות הרפובליקאית למשרת המושל.

בדרך כלל, חסרי הבית אינם מותירים רושם עז במיוחד על העוברים ושבים בערים הגדולות באמריקה – התופעה נרחבת מדי, האנשים עסוקים מדי. אבל חסר הבית שנהג לשבת על ספסל ברחוב 24 בסן פרנסיסקו, בין הרחובות נוא וקסטרו, היה שונה. ג'סי זיל, בן 59, הלך לעולמו בשבוע שעבר כתוצאה מסיבוכים של מחלת ריאה. התושבים בשכונה, שזכרו אותו כאיש נחמד שמעולם לא ביקש כסף ותמיד חייך לכל אחד, הקימו מצבת זיכרון צנועה על הספסל שלו. מתחת לזר הפרחים הונח שלט שנשא את הכיתוב: "לא הכרנו אותך, הלוואי שהיינו מכירים". תושבי השכונה יקיימו לזכרו של ג'סי – אדם שכולם הכירו את מראהו אולם רק מעטים ידעו את שמו – טקס אזכרה בכנסייה המקומית ביום ראשון הבא.

סבתא בת 73 מניו אורלינס שוחררה ממעצר לאחר שבועיים. לקלבוש היא הגיעה לאחר ששוטרים החליטו שהיא בזזה מעדנייה בעיר, לאחר השיטפון שהביאה עמה סופת ההוריקן קטרינה. מרלין מאטן נעצרה ביום שלאחר הסופה כשירדה, לטענתה, למכוניתה כדי לקחת מעט בשר מהצידנית שהיתה בתא המטען, זאת כדי לבשל ארוחה לה ולבעלה. המשטרה לעומת זאת טוענת, שהיא נעצרה במגרש החניה של מעדנייה שנבזזה, במרחק גוש בניינים אחד מהמקום בו חנה רכבה.

הקשישה נכפתה באזיקים והואשמה בגניבת מוצרי מזון בשווי 63.50 דולרים. על אף שמאטן מעולם לא הסתבכה עם החוק לפני כן, ואף משמשת כמתנדבת בכירה בכנסייה, החליט השופט לקבוע לה ערבות של 50 אלף דולרים – סכום שהסבתא דלת האמצעים לא יכלה לעמוד בו. "למה שאשה שיש לה אוטו, שהתפנתה בצורה מסודרת לפני הסופה ושילמה על חדר במלון עם כרטיס אשראי, תבזוז מחנות?" שאל עורך דינה. לאחר שהסיפור החל לעורר הדין באמצעי התקשורת, החליט שופט לשחררה בערבות עצמית. בעלת המעדנייה שנבזזה התייצבה גם היא לצד הסבתא. "אני כועסת על זה שהרסו לי את החנות, אבל אני לא רוצה שיענישו אף אחד אם הוא רק לקח אוכל כדי לשרוד – במיוחד לא אשה בת 70".

ולסיום, רשת NBC החליטה משום מה לחקות את הפורמט הלא-ממש מצליח של "תעביר את זה הלאה", בכיכובה של יעל בר זוהר. הרשת, ששלטה ללא מצרים בטבלת הרייטינג בשנות ה-90' בזכות קומדיות עירוניות מתוחכמות כמו "סיינפלד", "חברים" ו"פרייזר", הידרדרה מאז קשות והיא משתרכת מאחורי שלוש הרשתות האחרות.

כעת החליטו בכיריה שהדרך חזרה למעלה עוברת דרך המגזר הכפרי והשמרני, והמתכון להצלחה נקרא "שלוש משאלות" – תוכנית שבה תסתובב הזמרת איימי גרנט, הידועה בשיריה הנוצריים, ותגשים לאנשים נזקקים את משאלותיהם. במסגרת קידום התוכנית החדשה הסתובבו נציגי הרשת בחנויות כלבו באזורים כפריים, שילמו לאנשים שנבחרו באקראי על הקניות שלהם (בסכומים של עד מאה דולר) והפצירו בהם לצפות בתוכנית. המבצע אישר את מצבה העגום של הרשת – מרבית הקונים אסירי התודה הודו שאינם צופים בתוכניות הנוכחיות של NBC – וגם סיפק תקווה לעתיד. "עם כל הרוע שיש בעולם, אני חושבת שבהחלט אצפה בתוכנית כזו", אמרה אשה אחת. יאללה, שתזכו למצוות.