יואיט יוצא לעקיפה

מאת אילנה ברגר

בטורניר ווימבלדון, לפחות בשמונה השנים האחרונות, נהוג לדבר על "פיט סמפראס ועוד 63". למרות זאת ולמרות ההצהרות של סמפראס כי הוא מגיע בכושר טוב, אין ספק שזה לא אותו "משחק מכור" מלפני שנתיים-שלוש, ולא מעט פרשנים מסמנים שחקנים אחרים כמועמדים המובילים לזכיה. מי שמוזכר אולי בתכיפות הרבה ביותר, הוא האוסטרלי לייטון יואיט (מדורג 5), שבפעם השנייה ברציפות ניצח בטורניר ההכנה בקווינס, תוך שהוא גובר ביום אחד (הגשמים שיבשו את לוח הזמנים של הטורניר) על שני שחקני דשא מצטיינים, סמפראס בחצי הגמר וטים הנמן הבריטי בגמר.

גם בן ארצו, פטריק ראפטר (3) שהפסיד לפני שנה בגמר, הוא תמיד מועמד ראוי על משטחים מהירים ובטח ובטח אנדרה אגאסי (2), שהפסיד לו לפני שנה בחצי הגמר, עם הכישרון הבלתי נגמר שלו. גם הרוסים מראט סאפין (4) וייבגני קאפלניקוב (7), מסוכנים על הדשא, אם כי קשה להאמין שמי מהם יכול ללכת עד הסוף ולזכות בתואר. מעניין יהיה לראות אם הכישרון האמריקאי החדש, אנדי רודיק, יוכל להיות גירסת 2001 של בוריס "בום-בום" בקר. הרבה אנשים מאמינים שכן.

בכל מקרה, די ברור כי על משטח הדשא יהיו הרבה הפתעות. דוגמה לכך קיבלנו רק לפני שבוע וחצי, כאשר השבדי תומאס יוהאנסון זכה במפתיע בטורניר הדשא בהאלה, גרמניה ומייד המשיך לזכיה בנוטינגהאם, אז הגיע עם עוד טניסאי חסר ניסיון על דשא (אחד, הראל לוי שמו) לגמר. כמו בשנה שעברה, אז העפיל הרוסי האלמוני ולאדימיר וולצ'קוב עד לחצי הגמר, עשויים גם השנה לצוץ אצל הגברים שחקנים נוספים, אלמונים יחסית, שיפתיעו מדורגים ויגיעו לשלבים המתקדמים של הטורניר.

התקוות של הבריטים לראות אחד משלהם זוכה בתואר, אולי סוף סוף יתממשו. טים הנמן וה"בן המאומץ" גרג רוזדסקי, הם ללא ספק טניסאי דשא טובים מאוד, אבל שניהם פגיעים מבחינה מנטאלית, למרות התמיכה הגובלת לעיתים בהיסטריה לה הם זוכים מהקהל בבית.