דרושה: מועמדת מובילה

מאת אילנה ברגר

על הדשא של ווימבלדון, לפחות מאז ימי נברטילובה וגראף, קשה לדעת מי מועמדת רצינית יותר ללכת עד הסוף, ובדרך כלל ההפתעות בין הנשים שכיחות יותר מאשר אצל הגברים. באופן טבעי, כמו אצל המין השני, יש יתרון טבעי לשחקניות בעלות חבטות פתיחה חזקות כמו האחיות וויליאמס, שהבכירה ביניהן ונוס זכתה בתואר לפני שנה, או לינדסי דאבנפורט. אבל השלוש, אולי המועמדות המובילות בכל זאת לזכייה בטורניר, סבלו השנה מפציעות רבות ולא הדהימו בהישגיהן או ביכולתן.

מרטינה הינגיס, שתדורג ראשונה השנה, עוברת ימים קשים. היא כבר זכתה בטורניר בעבר ועל הנייר המשחק שלה מתאים לכל משטח, אבל העוצמה ההולכת וגוברת של יריבותיה, לא רק מצמרת הדירוג, יוצרת לה על הדשא בעיה כפולה ומכופלת. שתי הבלגיות, קים קלייסטרס וג'סטין הנין, מועמדות מאז תחילת השנה לנצח בכל טורניר בו הן משתתפות, ובעיקר הנין, לה יש את סגנון המשחק הקלאסי ביותר למגרשי הדשא.

וכמובן, ישנה גם ג'ניפר קאפריאטי, אלופת אוסטרליה והרולאן גארוס. אבל למרות השנה המדהימה שלה, קשה לראות את קאפריאטי זוכה בתואר על הדשא, בעיקר בגלל חבטת הפתיחה החלשה שלה. גם העובדה שהחליטה לפרוש ברגע האחרון מטורניר ההכנה בדן בוס בגלל עייפות, לא מבשרת טובות. נטלי טוזייה הצרפתייה, השחקנית ה"זקנה" ביותר בסבב היום, ושחקנית דשא מצוינת, אותתה על כוונותיה לאחר שזכתה בטורניר ההכנה על הדשא בבירמינגהאם לפני שבוע, אבל לנצח 7 משחקים בגראנד סלאם זה סיפור אחר.

גם בין הנשים היכתה מכת הפרישות. הצרפתייה מרי פירס פצועה, מוניקה סלש, שהפסידה בשנת 1992 בגמר לשטפי גראף, פרשה גם היא עקב פציעה מתמשכת ברגלה, וגם אהובת הקהל והמצלמות, הרוסייה אנה קורניקובה, עדיין פצועה.