דתי זה עדיין הכי אחי

אם הייתי מדריך של קבוצת תיירים שבאה לבקר בארץ, והייתי צריך להפגיש אותם עם נוער ישראל טיפוסי, הייתי ללא ספק מפגיש אותם עם הנוער הציוני דתי, הנוער אליו אני משתייך.

לא הייתי לוקח אותם לנוער החילוני, וצר לי על כך. לצערי הרב, פחות ופחות נוער חילוני פועל כיום באופן אינטנסיבי לטובת הערכים שבהם הוא מאמין. הנוער הציוני דתי, כפי שראינו בקיץ האחרון, פועל למען ערכיו. לא אקח את התיירים לנוער חרדי, משום שלצערי הנוער החרדי לא רואה בקדושת המדינה ובייחודה. זהו נוער שאי אפשר לקרוא לו "מלח הארץ", משום שהוא לא תורם למדינה באופן מעשי, ולא מאמין שגם מדינה שלפעמים פועלת בניגוד להשקפת עולמך, היא מדינה שהיא ראשית צמיחת הגאולה, והתרומה לה היא בגדר מצווה.

אפשר לומר הרבה דברים על הנוער הציוני דתי: שהוא לא מחונך; שהוא עוקף את סמכויות החוק למען מטרותיו – אולי הכול נכון, אבל זהו הנוער שתורם בכל מאודו לצבא ומשרת ביחידות המובחרות. זה נוער בני עקיבא שמקים סניפים בעיירות פיתוח ובמרכזי קליטה. זה הנוער האיכותי, הפועל והעושה למען ערכים של חברה ישראלית מתוקנת וערכי ארץ ישראל השלמה. אפשר לחלוק על הערכים, אך אין עוררין על כך שהאמונה של הנוער הזה בערכיו היא יוצאת דופן.

יש לי ביקורת קשה ונוקבת כלפי ההתנהלות של חבריי לנוער הזה בתקופת ההתנתקות. יש לי ביקורת על שחוקי מדינת ישראל הפכו לסתם משפטים שלא מצייתים אליהם, על איך שכל שופט בישראל הפך ל"שמאלני" ש"מסייע לגזירת הגירוש" וכו'. על זה שעל שוטרים וחיילים הורעפו ביצים וקללות. אך כל הרע הזה והטיפשות הזו, חמורה ככל שתהיה, מתגמדת לעומת התרומה של הנוער הציוני דתי למדינה.

לא יהיה זה נכון לתפוס את הנוער הזה בקלקלתו. אין אדם נתפס בשעת צערו. אוי ואבוי למי שמהר מאוד ישכח את עשייתו ופעולתו של הנוער הזה לטובת העם והמדינה ויזכור רק את מעשי הטיפשות שהיינו עדים להם בקיץ האחרון, מעשים שנעשו ע"י מיעוט שבנוער זה.

אולי איני אובייקטיבי, אולי אני לא מכיר מספיק נוער אחר, אבל אין עוד נוער כזה. באחריות. יש הרבה מאוד צדדים חיוביים בנוער החילוני והחרדי, אבל רק הנוער הציוני דתי משלב את הכל, את אהבת העם (בדרך כלל) והארץ, ואת יחס הקדושה למדינה (למדינה – ולא לממשלה).

אם תורידו את המעטפת השלילית שחלק מסוים בנוער הדביק, תגלו נוער עם רצון לעשות, לשלב ולהשתלב, לדבר ולהידבר, ולממש את ערכיו. כשזה לא יצליח לו, הוא ייאבק, בכל הכוח. אם משהו מעוות, הוא יתקן. לפעמים הנוער טועה, לפעמים הוא מאמין בערכים אך לא מממש אותם מספיק, אך בשורה התחתונה – אין עוד נוער כזה.

התנצלות: ברצוני להתנצל לגבי כמה מההתבטאויות בהן השתמשתי כלפי תלמידי חכמים בכתבה "נביאי השקר לדין" (24.8.05). מצווה אני בכבוד תלמידי חכמים, וצורת ההתבטאות - גם אם המטרה היא לשאול ולהקשות – צריכה להיות מתוך הכבוד הראוי לרב ולתלמיד חכם. יחד עם זאת, הקושיות והספקות שהועלו בכתבה במקומם עומדים, ואיני מסתייג מתוכן הכתבה אלא רק מצורת ההתבטאויות כלפי הרבנים.

* הכותב הוא תלמיד ישיבה תיכונית בירושלים.