נשיא בית המשפט העליון בארצות הברית, וויליאם רנקוויסט, הלך אתמול בלילה לעולמו כתוצאה ממחלת הסרטן בבלוטת התריס. בכך באה לקצה קריירה של 33 שנה בכס השיפוט הבכיר של ארה"ב. במהלך קריירה זו ניצח רנקוויסט על העברת נטייתו של בית המשפט ימינה, ישב בראש הרכב שדן במשפט הדחה של נשיא וסייע להכריע במערכת בחירות לנשיאות. מותו יוצר מצב נדיר ביותר, שבו שני מושבים בבית המשפט העליון פנויים בו בזמן.
רנקוויסט בן ה-80 מת בביתו שבארלינגטון, וירג'יניה (פרבר של וושינגטון הבירה), כשהוא מוקף בשלושת ילדיו. אשתו הלכה לעולמה ב-1991. דוברת בית המשפט הודיעה, כי "נשיא בית המשפט נלחם בסרטן בלוטת התריס מאז אובחן באוקטובר האחרון, והוא המשיך למלא את תפקידיו השיפוטיים עד להידרדרות חדה בבריאותו בימים האחרונים".
רנקוויסט מונה לבית המשפט העליון כשופט זוטר על ידי הנשיא ריצ'ארד ניקסון בשנת 1971, והחל בכהונתו בינואר 1972. הוא מונה לנשיא בית המשפט על ידי הנשיא רונלד רייגן ב-1986.
רנקוויסט רשם שורה של ציוני דרך במהלך הקריירה שלו. הוא ישב בדין במשפט ההדחה נגד הנשיא קלינטון בשנת 1999 ושנה לאחר מכן הכריע בדעת רוב של חמישה שופטים רפובליקאים מול ארבעה דמוקרטים, להפסיק את הספירה החוזרת של הקולות בבחירות לנשיאות בפלורידה (ובכך העניק את הניצחון בבחירות לג'ורג' בוש), ובמהלך כל הקריירה שלו התווה קו של החלשת הממשל הפדרלי וחיזוק סמכויות המדינות, גם (יש שיאמרו בעיקר) במקרים שבהם היה מדובר בניסיון להשתמש בכוחו של הממשל הפדרלי לכפות שוויון זכויות. רנקוויסט היה האחרון משופטי העליון, שכיהן בעת הפסיקה ההיסטורית בתיק "רו נגד ווייד", שמסדירה את הזכות להפלה. רנקוויסט היה אז בדעת מיעוט והתנגד לפסיקה.
כאמור, מותו של רנקוויסט מעניק לנשיא הנוכחי, ג'ורג' בוש, מקום פנוי שני בבית המשפט העליון תוך ארבעה חודשים. זאת לאחר שהשופטת סנדרה דיי אוקונור הודיעה על פרישה מהתפקיד ביוני האחרון. בוש נקב בשמו של השופט השמרן ג'ון רוברטס כמועמד להחליפה, ומכין את הקרקע למה שצפוי להיות מאבק קשה ביותר על אישור מינויו של שופט עליון חדש.
בחירת שופט עליון משפיעה במשך עשרות שנים
בארה"ב, הנשיא הוא שמעלה את שמו של מועמד לכהונה בבית משפט פדרלי כלשהו, ועדת המשפט של הסנאט חוקרת את המועמד ומוודאת שהוא ראוי לכהונה, ואז, אם הוועדה אינה חוסמת את המועמדות, היא עוברת להצבעה במליאת הסנאט. בנוסף, יצטרך בוש להחליט מי יהיה הנשיא החדש של בית המשפט העליון אם יהיה זה אחד מהשופטים המכהנים כעת, או אחד משני השופטים שהוא עומד למנות בעתיד הקרוב.
בחירת מועמד למשרת שופט עליון נחשבת לאחת הזכויות החשובות ביותר של נשיא, ומאפשרת לו להשפיע על דמותה של ארצות הברית עשרות שנים לאחר עזיבתו את הבית הלבן, היות ששופטים פדרלים מתמנים לכל החיים. מועמד לשופט עליון עובר בדיקה יסודית ביותר של עברו, כל התבטאויותיו הפומביות מאז ומעולם, כל פסיקותיו כשופט, כל התיקים בהם טיפל כפרקליט פרטי וכל דבר שהוא שעשוי לשמש כנימוק לפסילתו. ב-1987 הצליחו הדמוקרטים להביא לדחיית מינויו של השופט רוברט בורק, כששכנעו אפילו רפובליקאים לא מעטים שמדובר באדם קיצוני, המנותק מהמגמות המשפטיות והפוליטיות של ארה"ב בעשורים האחרונים.
בעקבות האירוע הפך שמו לפועל "בורקינג" שפירושו לסכל את מינויו של אדם לבית המשפט העליון או לתפקיד בכיר אחר על ידי השחרת שמו המקצועי או האישי. ב-1991 לא הצליחו הדמוקרטים לחזור על הצלחה זו, והנשיא בוש האב הצליח להעביר את מינויו של השופט השמרן קלארנס תומאס, למרות רוב דמוקרטי בסנאט.
לדמוקרטים יש אפשרות נוספת לסכל את מועמדותו של מועמד שלא יהיה מקובל עליהם הפיליבאסטר, אמצעי פרלמנטרי שפירושו למנוע הצבעה על ידי נאומים בלתי פוסקים. באביב האחרון הגיעו נציגים מתונים משתי המפלגות להסכמה שהפיליבאסטר יותר לשימוש לסיכול מועמדות של שופטים רק במקרים קיצוניים, שפירושם אי התאמה אישית (ולא רעיונית).
יש להניח שהבית הלבן יצליח להימנע מבחירת מועמד שיצדיק שימוש באפשרות זו, כפי שהצליח במקרה של ג'ון רוברטס, שדעותיו מתבררות כקיצוניות ככל שמעמיקים לחקור, אך הוא אהוד מבחינה אישית ובעל עבר נקי מרבב. חקירתו של רוברטס בוועדת המשפט טרם החלה, משום שחברי הוועדה והסנאט עדיין לומדים את עשרות אלפי עמודים של עברו המשפטי.
בכל מקרה, אם הבית הלבן לא ימעד ויבחר מישהו שערורייתי בעליל, ייאלצו המדוקרטים לקוות שיצלחו לבצע "בורקינג" במועמדו של הנשיא. אם לא יצליחו, יצטרכו להתנחם בעובדה שהיות שרנקוויסט היה שופט רפובליקאי, העובדה שבוש יזכה למנות את מחליפו לא תשנה את מאזן הכוחות ברשות השופטת.