בעיית ריקבון השיניים נמצאת במגמת ירידה משמעותית בקרב ילדים ומתבגרים בארה"ב בעשור האחרון. אף בקרב המבוגרים חלה ירידה קלה בשכיחות הריקבון. הממשל האמריקאי, שהודיע אתמול על הממצאים החדשים, זוקף את ההישג לזכות הפלואוריד המוחדר למים, ולזכות השימוש במשחות השיניים.
על פי מחקר חדש, שנערך ע"י המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב, בשנים 1999 עד 2002 רק ל-42 אחוזים מן הילדים והמתבגרים שנבדקו היו חור או סתימה בשיניהם הקבועות. מדובר בירידה של 15% לעומת בדיקה מקבילה בשנים 1988 עד 1994.
בקרב המבוגרים חלה ירידה קלה יותר של כ-6%. עם זאת חלה ירידה של כ-20% באנשים בני יותר מ-60 שדיווחו על אובדן כל שיניהם. "ההפחתה בבעיית ריקבון השיניים משקפת למעשה את נגישותו הגדולה של הפלואוריד", טוען ד"ר וויליאם מאס, מנהל מחלקת גהות הפה במרכז. לדבריו, "הוא עובד בכל הגילאים".
ארה"ב החלה להוסיף פלואוריד למי השתייה בשנות ה-50 כדי לשפר את בריאות השיניים. בשנות ה-70 התעוררה ביקורת רבה כלפי התוספת, בשל טענות כי היא הביאה לעלייה במחלות עצמות ובמחלות אחרות באזורים בהם היה פלואוריד במי השתייה.
לטענת מאס, סיבה נוספת לשיפור במצב השיניים היא השימוש המוגבר בחומרים המגינים על החניכיים מפני ריקבון הנובע משאריות מזון ומבקעים. השימוש בחומרים אלה נעשה בעיקר בקרב ילדים ובני נוער.
עם זאת על התמונה החיובית מעיבים נתונים המצביעים על כך שהעישון והעוני עדיין גורמים לבעיות שיניים קשות. הסבירות כי מעשן יאבד את כל שיניו גדול פי שלושה לעומת סיכוייו של הלא מעשן. באופן דומה לבעלי הכנסה נמוכה סיכוי כפול להיות בעלי בעיות שיניים לא מטופלות, לעומת בעלי הכנסה גבוהה.
ירידה חדה בשכיחות בעיות שיניים בקרב ילדי ארה"ב
רויטרס
26.8.2005 / 17:32