בלייר מסרב לפגוש את שרון

ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, דחה פניה של ראש הממשלה, אריאל שרון, להיפגש עמו בלונדון בשבוע הבא. בגלי צה"ל דווח כי ראש הממשלה הבריטי נימק את סירובו להיפגש עם עמיתו הישראלי בצפיפות לוח הזמנים שלו.

ההערכה היא כי בלייר, שנבחר החודש לכהונה שניה כראש הממשלה, מבקש למנוע תקרית דיפלומטית. בלונדון חוששים מפני קריאה לעצור את שרון, בעקבות תחקיר הבי.בי.סי. ששודר השבוע בבריטניה, אם וכאשר יגיע אליה. קריאה שכזו יכולה להתבסס על סמך תקדים הרודן הצ'יליאני אוגוסטו פינושה, שנעצר על ידי הרשויות הבריטיות, לפי בקשת מדריד, בגין אחריותו לפשעי מלחמה נגד אזרחים ספרדיים.

בתחילת השבוע שידרה תכנית התחקירים "פנורמה" של רשות השידור הבריטית (בי.בי.סי) תחקיר על חלקו של שרון בטבח סברה ושתילה, תחת הכותרת "הנאשם". במסגרת התחקיר רואיינו מומחים למשפט בינלאומי, שטענו כי יש יסוד להגשת כתב אישום נגד שרון בשל אחריותו העקיפה כביכול לרצח ההמוני של כ-800 פליטים במחנות.

תכנית התחקירים המדוברת, "פנורמה", תשודר ביום שבת וראשון בערוץ "בי.בי.סי וורלד" הנקלט בשידורי הכבלים והלויין בארץ.

חברי כנסת מהימין ומהשמאל תקפו אתמול בחריפות חסר תקדים את הבי.בי.סי בעקבות המשדר. ח"כ צבי הנדל (האיחוד הלאומי-ישראל ביתנו) גינה את "הבריטים הצבועים" וטען נגדם: "בסברה ושתילה נוצרים רצחו מוסלמים, אבל את הזה הטלוויזיה הבריטית המכובדת לא חוקרת".

ח"כ דוד מגן (מרכז) קרא לפרלמנט הבריטי לחקור כיצד הפך הבי.בי.סי. לכלי תעמולה נגד ישראל "עם ניחוחות אנטישמיים". ואולם, מפתיעה מכולן היתה התקפתה של ח"כ ענת מאור (מרצ) שטענה כי התוכנית הדיפה מ"ריח פוליטי עם גוון אנטישמי". השר דני נווה (ליכוד) אמר בשם הממשלה כי "נוצר רושם וטעם מר של תוכנית שלא נעשתה בתום לב והגישה מידע חלקי ומעוות".

מנגד, חברי סיעת חד"ש הביעו עמדה שונה. ח"כ עיסאם מח'ול קרא להעמיד "כל מי שקשור לטבח בסברה ושתילה" לדין על פשעי מלחמה, ובכלל זה גם את ראש הממשלה. ח"כ תמר ג'וזנסקי קבעה כי "שרון נושא על גבו תיק גדול של פשעים מקיביה ועד מלחמת לבנון וגם הלאה". לדבריה, "הצורך שלנו להסתכל בראי ולומר את האמת הוא צורך ישראלי".

במקביל, החלה בבריסל חקירת מעורבותו של שרון בטבח, בעקבות תביעה שהגישו למעלה מ-20 פליטים לבנוניים. השופט פטריק קוליניון, שמונה לחקור את התביעה, יבדוק אם יש מקום להכין כתבי אישום. ב"מעריב" דווח כי בכתב התביעה מוזכר גם שמו של האלוף במילואים עמוס ירון, ששימש מפקד אוגדה ואחראי על איזור ביירות בזמן הטבח. פרקליטי התובעים הודיעו כי בכוונתם לפרסם בימים הקרובים רשימה נוספת של נתבעים, בהם ישראלים נוספים.

את התביעה הגישו שלושה עורכי-דין, המייצגים 23 אזרחים לבנוניים, גברים ונשים. כתב האישום מתפרס על פני 53 עמודים, והוא כולל עדויות של 38 אזרחים - בהם ניצולי הטבח, עיתונאים ועדי ראיה. ההאשמות המיוחסות לשרון הן ביצוע מעשי השמדה, פגיעה ברכוש, ביצוע פשעי מלחמה וביצוע פשעים נגד האנושות, בניגוד לחוק הבינלאומי ולאמנת ז'נבה.

כתב האישום מפרט את האירועים שקדמו לטבח ההמוני ומציין כי שרון הוא שהתיר לפלנגות הלבנוניות "לטהר" את מחנות הפליטים. התביעה מציינת כי מאז אותו אירוע לא נפתחה שום חקירה רצינית לבדיקת נסיבות הטבח. על פי הסטטיסטיקות הלבנוניות, במהלך פלישת צה"ל בשנת 1982 וההתקפה המסיבית על ביירות, נהרגו 18 אלף איש, ונפצעו למעלה מ- 30 אלף נוספים, מרביתם אזרחים.

אחת העדות המרכזיות בתביעה, סעאד סרור אל מרעי, טוענת כי קיבלה איומים על חייה, אם לא תחזור בה מתביעתה ומכוונתה להעיד במשפט נגד שרון. אל מרעי, שהגיע לבלגיה להעיד נגד ראש הממשלה, טוענת כי האיומים נתקבלו בשפה הערבית. מקורות בבריסל אישרו את דבריה.

בטרם צאתה לבריסל בתחילת השבוע אמרה אל מרעי: "אני הולכת לבריסל בשם ציבור שלם. אני מקווה ששרון יישפט וייתלה על מה שהוא עשה". אל מאריע סיפרה כי בעת הטבח, בהיותה בת 14, היא נאנסה וחזתה ברצח כל בני משפחתה. לדבריה, היא עצמה נותרה נכה עם כדור מתכת בחוט השדרה.

בתוך כך גילה מהדי עבאס, עורך דין מטוניסיה, כי בימים אלה הוא שוקד על הכנת עשר תביעות ייצוגיות נוספות נגד ראש הממשלה בגין מעורבותו בטבח. לדבריו, הוא מייצג אזרחים מעזה וממחנות הפליטים סברה ושתילה.

התביעה מצטרפת לתביעה אחרת שהוגשה על ידי שני אזרחים בלגיים ערבים בתחילת החודש. בימים האחרונים פורסמו תשדירים בטלוויזיה הלבנונית, הקוראים לצעירים עד גיל 35 ובעלי השכלה משפטית, להצטרף לתביעות נגד שרון. התביעות התאפשרו בעקבות חוק שהתקבל בבלגיה בשנת 1993 המסמיך בתי המשפט במדינה לדון בתביעות נגד בכירים במדינות זרות על הפרות זכויות אדם, ובהן רצח עם – גם אם בוצע מחוץ לגבולות בלגיה.