הם לא כבדים, הם האחים שלנו

שבוע שלם עבר מאז החלה תוכנית הגירוש היהודי. שבוע עבר והעולם חזר למנהגו השגרתי. עמודי החדשות החלו לפנות מקום לעניינים חדשים, ומעכשיו תוכלו לצפות בסדרות העליזות כבר מ-18:00 בערב, ממש כמו מקודם. זהו, תם ונשלם פרק קטן של הצלחה בהיסטוריה של צבא ההגנה לישראל והמשטרה ופרק גדול של ציונות ובגידה בהיסטוריה של המתיישבים.

למרות שהכל נראה כאילו חזר למקומו, ישנם עוד הרבה עניינים לא סגורים ובטח שלא פתורים. עניינים שמשום-מה בוחרת התקשורת שכל-כך התעניינה וחששה ממלחמת האחים, ועכשיו לא מעוניינת לבדוק איפה אותם "אחים" שלהם זרוקים. בעיקר נמאסו עליי התירוצים העלובים של מינהלת סלע, הטוענת שיש פתרון לכל תושב וכי זוהי אשמת המתנחלים שלא גורשו בזמן מרצון. העובדה שאותם אנשים בחרו שלא לצאת מביתם מרצונם ולחכות עד לרגע האחרון של אותה גזירה קשה, אין היא סותרת את העובדה שמינהלת סלע הייתה אחראית ללא כל קשר, למצוא פתרון ראוי ואנושי לכל אדם ולכל משפחה.

גם אותן משפחות מניסנית ומפאת-שדה שהתפנו מרצון ודאגו ליצור קשר עם המנהלת מצאו עצמם בתוך קרוואן קטנטן שממש לא מותאם לצורכיהם האמיתיים. תראו לי אזרח אחד שהיה מוכן לעזוב את הווילה שלו בסביון ולעבור לגור בקרוואן צמוד קרקע בניצן. מי שביקר באתר הקרוואנים בניצן לא היה יכול לפספס את הצפיפות הנוראה השוררת במקום. מספיק שתוציא את ידך מהחלון והיא כבר תגיע לבית של השכן. ברור שגם כאן הצליחה המדינה לחסוך עוד כמה אלפי דולרים על חשבון המגורשים.

שלא לדבר על אותן עשרות משפחות הנמצאות בחדרי מלון ושזמנם שם הולך ונגמר, שכן בשבוע הבא הם יידרשו לעזוב ולחפש בכוחות עצמם מקום אחר לגור בו ובית-ספר שבו ילמדו ילדיהם.
למינהלת היה מספיק זמן ובהחלט מספיק כסף כדי לארגן פתרון קצת יותר ראוי והגיוני מחוסר הפתרון הנוכחי.

ליישוב שלי, קדומים, הגיעו כעשרים משפחות שגורשו משירת-הים. הם לא הופנו על-ידי המנהלת, אלא רק אחרי שהסתובבו שמונה שעות באוטובוס הם החליטו להגיע לקדומים מתוך הצעה התנדבותית של היישוב. את פניהם לא קיבלו נציגי המנהלת כי אם עשרות תושבים מלווים בחבילות של בגדים, אוכל, חיתולים, לולים ומצעים. כיוון שהמגורשים הגיעו ללא חפציהם האישיים אשר נשארו מאחור. גם כאשר הגיעו תושבי נצרים למעונות במכללת אריאל, לא ראיתי אף נציג של תנועת שלום-עכשיו המתגאה בערכים של אהבת האדם וכבוד האדם וחירותו. גם לא ראיתי אף משאית של תאגיד גדול כמו "אסם", "עלית" ו"תנובה" שקופצים במהירות עצומה עם תרומה שלא תבייש אותם לאחר כל רעידת אדמה בטורקיה או בהודו.

אך אל תטעו, כנראה שלאותם פעילי הארגונים החברתיים הייתה עבודה חשובה יותר. הם היו בדרכם לגוש קטיף כדי להציל את החיות שננטשו. כמה קל לאהוב את הכלב שלך, כמה קל לדאוג לאיזה טורקי רחוק שאין סיכוי שתפגוש אותו ותצטרך לחלוק איתו עתיד משותף. כמה קשה לאהוב את אחיך, את העם שלך, כמה קשה לאותם אנשי שמאל, לאותה תקשורת מסיטה, לצאת מבועתם ולהושיט יד לאח שקצת שונה מהם.

בנוסף, ישובים רבים מצאו מקום זמני באולפנות ובפנימיות ביישובים דתיים. אך מה הם יעשו בשבוע הבא כאשר תחל שנת הלימודים, לאן הם ילכו אז? באמת שאין להם פתרון!!

גם לחממות של חקלאי גוש קטיף המנהלת לא מצאה פתרון. בתחילת השבוע הגיעו 14 אוטובוסים מלאים בבני נוער צעירים, חלקם גורשו כמה ימים קודם, חלקם זכו לכינויי גנאי והשמצות, אותם צעירים הגיעו הפעם כדי לעזור בפירוק החממות. הם עוברים מיישוב ליישוב, או יותר נכון מחורבן לחורבן, ועוזרים, ללא כל תשלום ובלי מגורים ראויים והבטחה לשלוש ארוחות מסודרות ביום. הורים יקרים, אתם שהזדעזעתם מהמתנחלים שמזניחים את ילדיהם וחושפים אותם למראות קשים. איפה אתם עכשיו, איפה הילדים שלכם? למה מקומם של תנועות הנוער החילוניות נפקד מהפעילות ההתנדבותית הזו, הרי את הפינוי כבר ביצעתם, לפחות תשמרו על אנושיות ותנו כתף.

אל תדאגו לילדי המתנחלים, הם יגדלו להיות אנשי מופת וערכים, אנשים בעלי עוצמות רוחניות ונפשיות, הרואים מעבר למסך המחשב שלהם. ילדים שאפשר רק להתקנא בהם. אל תדאגו כל-כך לשלומם, איפה הייתם כאשר נפלו עליהם פצמ"רים יום-יום. אל תדאגו לילדים שלהם, תדאגו לילדים שלכם הנמצאים בסכנה תמידית כאשר את חופשתם הם מבלים בהשתכרות במסיבות ובמלחמות סכינים בכבישים. גם הסיבוב בקניון לא תורם רבות לפיתוח האישיות וליכולת החשיבה האינטליגנטית של ילדכם.

זאת המלחמה האמיתית שלנו, המלחמה על התרבות שלנו, המלחמה על עתיד המדינה וצביונה בעוד עשרים וחמישים שנה. האם תהיה זו עוד מדינה קטנה של ארצות הברית, מדינת כל אזרחיה, מדינה שבה כל אדם חי לעצמו במקרה הטוב, ובמקרה הרע "אדם לאדם זאב". מדינה שיכולה לעזור לילדים נזקקים רק אם צביקה הדר ו"מה קשור" מצחיקים אותה ב"יומטוב", מדינה שמסוגלת לכנס את כל בני הנוער רק כאשר "כוכב נולד" מככב על הבמה. או שתהיה זו מדינה של אחים יהודים, מאוחדים, לאו דווקא אחידים, אך קשורים ואוהבים, אחים שמוכנים להקשיב ולעזור, אחים עם עבר משותף ועתיד מזהיר.

המדינה אומנם ניצחה את המתנחלים במאבק על הבית הפיזי, אך במלחמה על הרוח צפוי ניצחון מוחץ לטובת המתנחלים. יש לכם שתי אפשרויות, או שתקנאו ותמשיכו להתנגד לנו, או שתצטרפו אלינו וביחד נצעיד את המדינה לעתיד הרבה יותר ורוד.