נביאי השקר לדין

כעת, משנסתיים פינוי גוש קטיף וצפון השומרון במהירות יחסית, הגיע הזמן שכמה אנשים יתנו את הדין. אני מתכוון בין השאר לאותם ארורים שחקקו על זרועם מספר זכר לשואה, להורים שסרגו לילדיהם טלאי כתום\צהוב והלכו איתם, בוכים, אל פינויים. אך בעיקר מי שצריך לתת את הדין הם הנהגת המתנחלים, הסמכות העליונה שאין עוררים עליה – הרבנים.

רבנים שהורו, ספק בשם היהדות ספק אם לאו, לתושבי גוש קטיף שלא לארוז את חפציהם ולא לפנות למינהלת ההתנתקות. רבנים שהורו לתלמידיהם ולמאמיניהם לסרב פקודה, ובכך נתנו יד להתמוטטות הצבא – התמוטטות שבסוף לא הייתה. רבנים שמעל כל במה אפשרית בכל הפגנה אפשרית, חוקית ולא חוקית, הצהירו "הי?ה לא תהיה", והציבור אחריהם. הרבנים, כנראה, צעקו זאת כתפילה, אך ציבור המאמינים לקחו את זה בתור נבואה. לא צריך לארוז דברים, אין טעם ליצור קשר עם מנהלת ההתנתקות, לפרק את החממות או לרשום את הילדים לבתי ספר – הרי הרב אמר שלא תהיה התנתקות.

הנזק שרבנים אלו, רבנים מן הציונות הדתית והחרדיות הלאומית, גרמו למתנגדי ההתנתקות בכלל ולמפונים בפרט נזק רב. כיצד יכול להיות, יאמרו, שגדולי הדור הזה קבעו, ניבאו, שלא תהיה התנתקות והיא הייתה? מה זה אומר על הרבנים האלו? מה זה אומר על הדברים האחרים שהם אומרים?

הרגשת האכזבה, הולכת השולל, הנבואה שהתגלתה כנבואת כזב, היא הסיבה לכך שיש מפונים שישנים כיום ברחוב. היא הסיבה לכך שלילדים מפונים אין עדיין מסגרת לימוד לשנת הלימודים שנפתחת בעוד שבוע. זה לא פשוט לנטוע תקווה בלב ציבור שלם, לשכנע תושבים ערב פינויים שעסקים כרגיל ולא צריך לארוז. עבודה בעיניים והולכת שולל זו היא פשע, ואני אישית במקום ציבור הכתומים לא הייתי סולח כל כך מהר לרבנים שניבאו לי נבואה שהאמנתי בה בכל ליבי, נבואה שכזבה. כעת, כשמסתבר שרבנים אלה טעו (הפתעה, הפתעה) המפונים מרגישים מרומים.

איפה נמצא עכשיו מפונה מגוש קטיף ומשפחתו, אחד שהקשיב להוראות של רב זה או אחר? הוא ככל הנראה לא נמצא בבית מלון אלא עסוק בלמצוא מקום לישון ומסגרות לילדיו. והרב? הוא נמצא על כס מלכותו, מורה לתלמידיו ומאמיניו עוד הלכות, מנבא להם עוד נבואות שכלל לא בטוח שיתגשמו.

* אריאל הורוביץ הוא תלמיד הישיבה התיכונית "חורב" בירושלים וחניך תנועת בני עקיבא.