זה לא קשה בכלל, זה דווקא קל

זה היה כואב, המראות היו קשים וההשלכות העתידיות עדיין אינן ברורות. אבל אמת אחת מתבהרת לכל המעורבים בפינוי גוש קטיף וצפון השומרון, אפשר לפנות התנחלויות יהודיות והמחיר אינו כבד במיוחד.

מועצת יש"ע במלכוד. מצד אחד, אין איש במדינת ישראל שאינו שמח על כך שפינוי היישובים עבר בשקט יחסי ומבלי שתרחישי האימים שנפוצו בחודשים האחרונים יתממשו בשטח. מאידך גיסא, התפוגג האיום אותו הפיצו במשך שנים גורמי ימין שונים כאילו פינוי התנחלויות יפלג את העם וישבש את אורח החיים הישראלי לבלי היכר. מערכת הביטחון הצליחה להוכיח למערכת הפוליטית שיש לה את הכלים ליישם החלטות מדיניות כואבות, מעתה ידע כל ראש ממשלה בישראל שניתן לאכוף חוק וסדר גם ביהודה, שומרון וחבל עזה.

הפיגועים בשפרעם ובשילה, מתועבים וכואבים ככל שהיו, לא הצליחו להצית את חבית חומר הנפץ היהודית-ערבית ולהסיט את המאמץ הכביר שהושקע בתכנית ההינתקות. הימין הקיצוני שהבטיח דם, אש ותימרות עשן רוסן בזמן הנסיגה והפסיד בניסיון לסכל באמצעים אלימים החלטה דמוקרטית, קשה ומייסרת ככל שתהיה.

המאבק הכתום שזכה להצלחה לא מבוטלת ברחוב ובתקשורת נכשל במבחן התוצאה. המחנה הלאומי לא הצליח לעצור את שרון, מלבד אחוזי צפייה גבוהים, הציבור הישראלי הגיב באדישות לתמונות המתנחלים שנעקרים מבתיהם. גם במועצת יש"ע יודעים היטב שעשרות אלפי המפגינים בכפר מימון, שדרות וכיכר רבין היו הגרעין הקשה והמוכר של נאמני ארץ ישראל, בשום שלב לא הצליחו המארגנים לגייס את המרכז הפוליטי שסביר להניח כי חלק מחבריו מתנגדים לנסיגה. אם להפגנה הגדולה בתל אביב נגד הפינוי הטריחו עצמם בליל קיץ נעים רק שני אחוזים מתושבי המדינה, המחאה הכתומה לא צלחה, וזה בלשון המעטה.

זמן יוכיח האם אנשי הציונות הדתית יצליחו להפנים, שללא דעת הקהל החילונית, בלתי אפשרי יהיה לשמור על ההתיישבות ביהודה ושומרון. ברשות הפלסטינית ובעולם כולו ראו שאפשר לפנות התנחלויות והשמיים אינם נופלים, הלחץ על ממשלות ישראל לויתורים נוספים יגבר, גם ממדינות ידידות מובהקות. אם ישכילו להבין המתנחלים שהחגיגה הסתיימה ונדרש חשבון נפש אמיתי, יידרש גם מחנה השלום לתת יד למהלך היסטורי ולקבוע אחת ולתמיד את גבולות מדינת היהודים, לא רק על המפה, אלא גם בדעת הקהל ובלבו של הקונצנזוס הישראלי.