בכפר ספרדי קטן, סמוך למנזר עתיק מהמאה ה-16 המוקף בשדות של חמניות צהובות, מנסה צוות ארכיאולוגים לחשוף שרידי אדם - עדות למעשי הרצח בתקופת מלחמת האזרחים, שהיו חבויים זמן רב באדמה. אם היה באפשרותם לדבר, יכולים היו קירותיו של המבנה לסייע רבות במאמץ הגובר במדינה לחשוף את הסודות האפלים של ימי הרודנות.
החפירה סביב המנזר היא רק אחת מני רבות ברחבי ספרד, שאורגנו מטעם "ההתאחדות להחזרת הזיכרון ההיסטורי" (ARHM). מדובר בארגון מתנדבים שמקדיש את פועלו לזיהוי הקורבנות האלמונים של משטרו הרודני של פרנסיסקו פרנקו. מעשי אלימות ורצח בוצעו בידי שני הצדדים במלחמת האזרחים, בה נלחמו הרפובליקאים מהשמאל, נגד המורדים הלאומניים של פרנקו מהימין. לאורך המלחמה, כוחות הימניים הוציאו להורג אלפי בני אדם שנחשדו כמזוהים עם השמאל.
כשהדמוקרטיה כוננה מחדש בספרד לאחר מותו של פרנקו ב-1975, הגיעו רוב הספרדים להסכמה בשתיקה, כי העבר יושאר מאחוריהם וכי האשמים במעשי ההתעללות לא יירדפו. ואולם כעת, בשנת ה-30 למותו של פרנקו, גובר הלחץ על ספרד לחזור ולהתמודד עם עברה.
יותר מ-300 בני אדם נהרגו בכפר אוקלס, שבמנזרו השתמשו חייליו של פרנקו כבית סוהר לאסירים פוליטיים. ARHM, שמתנדביו אספו עדויות של מקומיים ונברו במסמכים צבאיים שהעלו אבק, טוען כי החיילים הוציאו להורג 156 אסירים, ואילו היתר מתו מעינויים וממחלות. "כל מה שארע כאן טויח", אומר אוגוסטין אלוויבה רומרו, שאביו נרצח במנזר ב-1942 על ידי חייליו של פרנקו, כשהיה בן 6. "לרוב הספרדים הצעירים אין מושג מה שהתרחש פה".
מטרתו של ארגון ARHM היא לזהות את השרידים שנמצאו בקברים המוניים לא מסומנים, ולהשיב אותם למשפחותיהם לצורך קבורה ראויה. לדברי הארגון, לא יוכל להיות פיוס בחברה הספרדית כשקורבנות העבר טמונים באדמה בצורה זו. מקסימו מולינה, מראשי ARHM, אמר כי "נוצר מצב של סתירה כשהחליטו לקיים משטר דמוקרטי שמתעלם מכך שהמדינה מלאה בקברים המוניים".
"מה שקרה קרה. מה יעזור הכסף?"
הלחץ על ספרד לחקור את פשעי המלחמה הופעל מכמה כיוונים שונים. ואולם ההשפעה הגדולה ביותר הגיעה מארגון "אמנסטי אינטרנשיונל", שקריאותיו "לעשות צדק" עם אלפי קורבנות מלחמת האזרחים והדיקטטורה של פרנקו תפסו יותר ויותר תהודה בעולם. גם השופט הספרדי הידוע, בלטסאר גארסון, שחקר בין היתר את הרודן אוגוסטו פינושה מצ'ילה וחשודים של ארגון אל קאעדה הצטרף לקריאות. בלטסאר דרש השנה להקים "ועדת אמת", שתהיה אחראית על תיעוד הפשעים נגד האנושות שבוצעו בתקופתו של פרנקו. תפקידי הוועדה יהיו דומים ל"ועדת האמת והפיוס", שהוקמה ב-1996 על ידי נשיא דרום אפריקה לשעבר, נלסון מנדלה, כדי לחקור מעשי פשע בתקופת האפרטהייד.
לפי דו"ח של "אמנסטי", כ-30 אלף בני אדם הועלמו בתקופת מלחמת האזרחים ובתקופת שלטונו של פרנקו. קורבנות רבים נקברו בקברים המוניים, ומשפחותיהם נאלצו לזהות את הגופות לבדן ללא סיועה של המדינה. "אחוז משמעותי ביותר מהאוכלוסייה האזרחית נפל קורבן למעשי התעללות, הוצאות להורג ועינויים", אמרה גיוליה טאמיו, ראש המחלקה לחקירות ב"אמנסטי" ספרד.
הממשלה הסוציאליסטית במדינה, שנבחרה בשנה שעברה, ניסתה להתמודד עם סוגיות רגישות משנות שלטונו של פרנקו, והצליחה לעורר את כעסם של השמרנים כשהורתה על הסרת פסלו האחרון של הרודן במדריד. ראש הממשלה, חוסה לואיס ספאטרו, העיד כי מלחמת האזרחים הותירה עליו את חותמה בעקבות מות סבו, רפובליקאי שנורה למוות בזמן מלחמת האזרחים. ספאטרו סיפר כי סבו השאיר אחריו פתק, שעות ספורות לפני מותו ובו נכתב: "אני מת תמים, ואני סולח".
ואולם, הדו"ח של "אמנסטי" תהה האם מוכנה הממשלה לפצות את משפחות הקורבנות. רומרו, בנו של אסיר פוליטי שנרצח, לא מעוניין בכסף מהמדינה בעבור הסבל שעבר. "מה שקרה קרה. "בשביל מה יעזור לי הכסף עכשיו? אבי מת כשהייתי צריך אותו יותר מכל".