לא לזה הכינו אותנו

דומה שאין במאי בעולם, למעט בורא עולם, שהיה מצליח לחשוב על סצנה כה מורכבת, קשה ובלתי נתפסת כמו זו שאנו חווים בימים אלה.

קשה להישיר מבט למסך.

כמה שהזהירו והכינו אותנו, רגע האמת, כרגיל, נראה אחרת לגמרי.

כי בינינו, מה תוכל לעזור כל הקדמה והכנה, כשמהמסך ניבטת דרמה אנושית ישראלית, כשמשפחה מפנה את ביתה, ופניו של הילד, בלונדיני מתוק שנרתם לכיסא באוטו של אביו, זולגים דמעות, והוא ממאן לקבל ניחומים מאימו השבורה...

הכינו את צה"ל ואותנו לאלימות, למכות, למאבק אלים. לא הכינו אף אחד במדינה הזו לזוגות צעירים עם תינוקות וטף שמחבקים בדמעות זולגות את החיילים הבאים לפנותם, משתפים אותם בקריאת תהילים כואבת ובשירת "רחל מבכה על בניה"...

כמה אפשר להכין אותנו - הרגילים בדראמות קורעות לב מידי יום בחיינו כאן על הארץ הזו - כשמ"מ ב"גולני" מתרפק בבכי מר על כתפיו של המח"ט שלו הבא לפנותו, ומתחנן לאהבה...

מורכבותה של הסיטואציה הזו מרה, קשה ופורטת על המיתרים הרגישים ביותר בליבו של כל יהודי -
"יהודי מפנה/מגרש יהודי אחר מביתו"... את זה עוד לא היה לנו.

לא משנה אם אתה בעד או נגד. לא חשוב אם בהשקפתך עזה היא חלק מא"י, או אי של פליטים פלסטינים מלאי זעם וטינה בלב מדבר. המראות האלה, של חייל יהודי המתעמת עם יהודי שנלחם על ביתו, כשהכול בצבע, בשידור חי, בזמן אמת ובתמונה חדה עד שריח הזיעה והאבק כמעט אצלך בסלון - זה דבר שאפילו אנחנו, המורגלים בדרמות וטרגדיות לא רגילים בזה. לפחות לא בני הדור התקשורתי הזה.

אמר לי ידיד טוב השבוע: "דבר אחד ברור, העם הזה כבר לא יהיה אותו העם ביום שאחרי". רבני "צוהר", כבר עומדים על המדוכה. התקשורת דיווחה בסוף השבוע, שלצד אלה העוסקים במניעת ההתנתקות, ישנה קבוצה לא מבוטלת של רבנים שמסוייטים מהמחשבה על מה שיהיה כאן ביום שלאחר מעשה.

ופשוט הדבר. הרי הילדים האלה, שחלק מהתקשורת כל כך אוהבת לכנותם "פורעי חוק", "אויביי הדמוקרטיה", "נוער גבעות משיחי" וכו' - הם הם הדור הבא של נבחרי הסיירות, לוחמי החי"ר, והטייסים של המחר. הם אלה שייגנו מחר על ביתנו, הם אלה שיחרפו נפשם כנגד האויב האמיתי שמעבר לגבול,. הם הצה"ל הבא!!! הסקר האחרון מגלה שמתוך בוגרי קורס קצינים האחרון, 48 אחוזים עם כיפה סרוגה על הראש...

אז מי כאן נגד מי? מי יהיה נגד מי? מי אוהב ומי אויב? מה יהיה בינינו, ביום המחר? ומה למען ה' עושים עם כל השנאה, הכאב, השבר וחורבנו של רעיון?

ההתנתקות מרצועת עזה הינה עובדה מוגמרת. השאלה הגדולה כעת היא מה יהא על ההתנתקות בין בני העם הזה.

זהו המבחן הבא והקשה שלנו.
זוהי שעה קשה ורגישה עד מאד של כור ההיתוך היהודי. הקרוי "מדינת ישראל".
למעננו, למען הדור הזה והבא, ה' ייתן שנעבור זאת בשלום, בהרבה אהבת חינם ובהצלחה.