שואה תקשורתית

אם זה לא היה כל כך עצוב ופאתטי, אפשר היה לצחוק על ההתעקשות של התקשורת הישראלית לדחוף את השואה לכל דיון על ההינתקות. מה שלא עשו הטלאי הכתום ומדי האסירים בהם בחרו להשתמש חלק מהמתנחלים, דואגים להשלים העיתונאים שמתקשים פעמים רבות למלא את זמן המסך שניתן להם.

אין דבר בהינתקות שלא מזכיר לאיזה פרשן פרט מסוים מימי השואה. המשטרה תשתמש בכלבים נגד מפגינים? שערורייה! כי את יודעת מיקי מה זה מזכיר לכולנו.... מישהו הלביש את השוטרים בשחור? קטסטרופה! הרי ברורה לכל יהודי הקונוטציה לימים אפלים.... ירי של גז מדמיע על מתפרעים? איך ניתן בכלל להשתמש בגז נגד יהודים..... מזל שאף אחד לא בחר להשתמש ברכבת בפינוי גוש קטיף.
אפילו היו כוחות הביטחון מנסים, ספק אם היו מצליחים לחמוק מאיזה קונוטציה מקרית. חולצות חומות אסור, כל תמונה של מפגין מזוקן עם כיפה נדחף על ידי שוטרים מיד תשרוף לכולם את הפיוז, שימוש בגדר תיל הוא חסר רגישות ומגפי הפרשים המשטרתיים כבר יזכירו למישהו קלגסות מהי.

אם נשלב לרגע ציניות ופרקטיות, נגלה שהזריזות בה שולפים מונחי שואה מהשרוול תקשה מאוד גם על המשך הסיקור של גוש קטיף. איזו הסלמה לשונית אפשר לעשות לאחר שמשווים את מראה השוטרים בשחור ליחידות חיסול מהעבר? בקצב הזה זה רק עניין של זמן עד שאיזה מנחה משועמם יכנה את האוטובוסים של המפונים במונח "משלוחים". ולחשוב שכולם זעמו על המתנחלים שכינו את המהלך בשם טרנספר.
נדמה שמדובר לא רק בזילות השואה אלא ובעיקר קושי אמיתי של עיתונאים ופרשנים למצוא משהו להגיד ללא עטיפה של דרמתיות והקשרים היסטוריים והיסטריים.

לאנשי ציבור שמשתמשים בטרגדיה היהודית כדי לקדם איזה חוק או להשתלח בפוליטיקאי אחר התרגלנו למרבה הצער מזמן, עכשיו הגיעה תור התקשורת הישראלית לחגוג על ז'רגון השואה, הכל מותר בשביל שאיזה צופה משועמם לא יעביר את הערוץ.