וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

סגן ראש אגף תקציבים באוצר: הסנגוריה הציבורית עברה על החוק

אמיר הלמר

20.6.2001 / 11:14

הוציאה התקשרויות ללא חוזים וללא וחתימת החשב; ח"כ אופיר פינס-פז בוועדת חוקה חוק ומשפט: התייצבות אדם למשפט ללא ייצוג היא דבר לא מקובל ומקומם

הסנגוריה הציבורית עברה על חוק נכסי המדינה, אמר אתמול סגן ראש אגף תקציבים באוצר, קובי בר, והוסיף כי הסנגוריה הוציאה התקשרויות ללא חוזים וללא חתימת החשב.

את הדברים אמר בר במסגרת דיון שנערך בוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת בעניין שביתתם של הסניגורים הציבוריים, בהשתתפות הסניגור הציבורי פרופ' קנת מן; מנכ"ל משרד המשפטים, שלמה גור ויו"ר לשכת עורכי הדין, ד"ר שלמה כהן.

שביתת הסניגורים הציבוריים החיצוניים (אלו שאינם עובדי הסנגוריה הציבורית) פרצה לאחרונה לאחר שנודע כי משרד המשפטים עומד לבצע שינויים מבניים בכל הנוגע להליכי ההתקשרות של עורכי דין, ולהפחית את שכר הטרחה המשולם להם באופן ניכר.

ע"פ החוק, הזכות לייצוג כיום היא לנאשם המואשם בפלילים בעבירה שהעונש עליה הוא 5 שנים ומעלה, או בעבירה פחותה ע"פ החלטה של בית משפט, שהרבה לעשות שימוש בסמכותו זו.

בשנת 2000 התקציב לעו"ד חיצוניים של הסנגוריה הציבורית היה 35 מיליון שקל, ובפועל ההוצאה עמדה על 70 מיליון שקל, ואילו בשנת 2001 עלה התקציב ל-39 מיליון שקל ובאפריל הוא למעשה נגמר.

פרופ' קנת מן, הסנגור הציבורי הראשי, אמר בישיבה כי לפני הקמת הסנגוריה הציבורית - הפועלת מזה כ-5 שנים - כ-70% מהנאשמים בפלילים לא היו מיוצגים, וכיום ירד אחוז הבלתי מיוצגים ל-50% ורובם של המובאים להערכת מעצר מיוצגים ע"י עו"ד.

מנכ"ל משרד המשפטים, שלמה גור, אמר בדיון כי בשנת 2000 הצליח משרד המשפטים לשלם את החובות ממקורותיו ובסיוע האוצר, ובשנת 2001 כאשר נגמר התקציב עצרו את ההגנה על מנת לבחון את המצב.

גור הודיע כי בכוונתו להביא לאישור הוועדה תעריפים חדשים לתשלום לעו"ד בכדי לעמוד במסגרת התקציב, בכל מקרה ישונו שיטות ההתקשרות בכדי שההתקשרויות יהיו עפ"י חוק המכרזים.

עו"ד שלמה כהן, ראש לשכת עו"ד, אמר בדיון כי מדינת ישראל היתה והיא עדיין מדינה מפגרת בתחום ההגנה על הנאשמים, לדעתו לא יינתן שירות טוב והולם של פרקליטים בתעריפים זולים, וקיימת זיקה ישירה בין עלות והאיכות של עו"ד.

קובי בר, כאמור אמר כי הסנגוריה הציבורית עברה על חוק נכסי המדינה אך הוסיף, עם זאת, כי האוצר יממן כל התחייבות של הסנגוריה, שהיא למעשה התחייבות של המדינה, והשנה מתוכנן להעביר כ-40 מיליון שקל לכיסוי הגירעון. עוד הוסיף כי מתוך התחייבות הסנגוריה הציבורית לגבות איגרות בסך 8 מיליון שקל בשנה, ייגבו השנה איגרות במיליון שקל בלבד.

ח"כ אופיר פינס-פז, יו"ר ועדת החוקה, אמר כי התייצבות אדם למשפט ללא ייצוג היא דבר לא מקובל ומקומם, יש לשמור על עצמאות הסנגוריה ולתת לכל נאשם את הזכות לייצוג הולם וראוי. ח"כ פינס הוסיף כי התקצוב הנמוך איננו מתקבל על הדעת, וגם שינוי התעריפים והתייעלות לא יוכלו לגשר על פער של 100% מהתקציב, ולכן יש להגיע לפתרון הבעיות מתוך הסכמה תוך תקצוב ראוי, מחד גיסא, ומניעת הוצאות מיותרות, מאידך גיסא.

ח"כ פינס-פז ביקש בסיכום הישיבה כי כי הסנגורים יחזרו לעבודה על מנת שנאשמים לא ייפגעו, ואמר כי כל השינויים שייעשו בתנאי העסקת הסנגורים הציבוריים ייעשו בהידברות בין משרד האוצר, משרד המשפטים, הסניגוריה הציבורית ולשכת עורכי הדין.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully