זולפא אלחוסייני, עזה

הטלוויזיה הפלסטינית משדרת כבר עשרה ימים בנימה חגיגית ואופטימית. שלשום העבירה הטלוויזיה בשידור חי את החגיגות העממיות שהתקיימו בנמל הדייגים של עזה לקראת ההתנתקות. המראות מהנמל היו משמחים ביותר, עם כל דגלי פלסטין שהונפו על החוף ומשט הספינות המקושטות בדגלי פלסטין. בחגיגות השתתפו מאות בני אדם, וגם הנשיא עבאס השתתף בהם ונשא נאום קצרצר. בגלל שזה היה אירוע ספונטני למדי, ולא היו אנשי ביטחון, היה חשש לחייו והוא לא נשאר זמן רב.

פרט לזה, כל השידורים בטלוויזיה הפלסטינית מוקדשים בדרך זו או אחרת להתנתקות. על המסך מופיעה כבר עשרה ימים כתובית עם הספירה לאחור לקראת ההתנתקות, והיום כתוב בה "עוד יום 1 לתחילת הנסיגה והשיחרור".

הכתובית הזו מופיעה על כל התוכניות, וגם הכתבים נמצאים רוב הזמן בשטח, ופורצים במבזקים שמביאים את דעת הרחוב הפלסטיני בעזה ובגדה על תוכנית ההתנתקות. כמעט כל המרואיינים אומרים שהשמחה אינה שלמה, כי מה שדרוש כעת הוא המשך הנסיגה מהגדה ומירושלים. אחרים, בעיקר בעזה, אומרים שלא יהיה שיחרור ולא תהיה שמחה שלמה כל עוד השליטה על המעברים נשארת בידי ישראל, וכל עוד אין גישה לים ולשדה התעופה.

בעזה מורגשת גם נוכחות מוגברת של צוותי תקשורת ערבים וזרים, שהגיעו לסקר את ההתנתקות. אותם עיתונאים מנועים כנראה מלהיכנס לתוך ההתנחלויות, ובחרו להיות הכי קרוב אליהם שאפשר. משרד ההסברה הפלסטיני יאפשר לחלק מהם להצטרף אל כוחות הביטחון הפלסטינים כאשר אלה ייתפסו עמדות בהתנחלויות שיפונו. בינתיים הם עוקבים אחר דעת הקהל הפלסטינית, ורצים מאדם לאדם, בחיפוש אחר סקופ, ומסקרים את אימוני הכוחות הפלסטינים.

הרשות מצידה מנסה לאפשר סיקור פתוח ככל היותר, כדי להוכיח לעולם כולו שהיא וכוחותיה אכן מוכנים לתפיסת השטח המפונה ולביצוע הנסיגה באופן שקט ומאורגן. עבור הרשות, זהו בעצם מבחן ליכולתה לקיים הבטחות ולעמוד בהתחייבויות. העיתונאים הזרים מילאו עד אפס מקום את כל בתי המלון ברצועה, ולכבודם חנך אתמול הנשיא מחמוד עבאס את "מרכז ההסברה לסיקור תוכנית ההתנתקות", שבו יש את כל שירותי התקשורת, וכן בכירים ושרים שיענו על כל השאלות.

עוד בענייני תקשורת - בעזה התקיימו אתמול שתי מסיבות עיתונאים חשובות, של סגן ראש הממשלה ושר ההסברה נביל שעת', ושל הנהגת החמאס. השר שעת' הציג את עמדת הרשות, המברכת על נסיגה ישראלית מכל אדמה פלסטינית, במיוחד שנסיגה זו היא חד צדדית ולא מתואמת מדינית. בתנאים כאלה, אמר שעת', ההנהגה הפלסטינית אינה רואה עצמה מחוייבת לשלם מחיר כל שהוא על מה שהוא בעצם אינטרס ישראלי.

מסיבת העיתונאים של החמאס באה לאחר סדרה של פגישות בין החמאס לפתח. היא התקיימה בביתו של מנהיג החמאס מחמוד א-זהאר ומה שהרשים בה ביותר היה הנוכחות המלאה של מייסדי תנועת החמאס, שהופיעו בגלוי מול המצלמות הפלסטיניות. המנהיג הבכיר ביותר של התנועה, עיסמאיל האנייה, הכריז על שמות כל המשתתפים. זה היה צעד ראשון ומיוחד במינו בו מנהיגי החמאס מופיעים בגלוי, במיוחד שהתנועה לא הכריזה על מנהיגה הרשמי מאז ההתנקשות בראשיה – השייח יאסין, עבד עזיז אל רנטיסי וסלאח שחאדה, וזאת מחשש לחיסול או פגיעה בהם מצד ישראל.

הנקודות החשובות שעלו במסיבת העיתונאים של החמאס הן:
א. החמאס אינו פועל כדי לתפוס את מקומה של הרשות הפלסטינית, אלא להיות לה לשותף.
ב. החמאס לא יקבל החלטות על דעת עצמו ויכפה אותן על רוב הציבור הפלסטיני.
ג. החמאס יעזור בהצלחת הנסיגה ולא יהווה מיכשול.
ד. החמאס אינו צד פנימי בסכסוך ברשות הפלסטינית, והוא מחזיק בעיקרון האחדות.

מסיבת העיתונאים וההצהרות שפורסמו בה התקבלו בברכה רבה ברחוב הפלסטיני. העובדה שראשי החמאס הופיעו בגלוי מול המצלמות העלתה את השאלה האם ראשי התנועה אינם חוששים יותר מחיסול ישראלי. היו שראו בהופעה הזו הוכחה לכך שהחמאס והרשות הגיעו להסכם על שיתוף פעולה בהנהגת הרשות לקראת ההתנתקות ולאחר מכן לקראת הפתרונות המדיניים הקבועים. חיזוק לכך אפשר אולי למצוא בשידורים הנרחבים שהטלוויזיה הפלסטינית מעניקה לחמאס ולג'יהאד האיסלאמי, בעוד שלפני כן נהגה להתעלם מהם כמעט.