צלב קרס המצוייר על דגל ארה"ב מופיע על המסך. ברקע נשמע קול הקריין האומר: "הבה נציל את הזכרון וההיסטוריה שלנו מציפורני האימפריה..." הקול מוחלף בססמאות אנטי-אימפריאליסטיות קצובות ובצלילים מתכתיים, ואז המסך מואפל.
ברוכים הבאים ל'טלסור', תשובתה של אמריקה הלטינית ל-CNN ול-BBC. ביום ראשון האחרון, דקות ספורות לאחר השעה 12 בצהריים, החל ערוץ הטלוויזיה החדש לשדר את שידורי הניסיון מהאולפנים שבבירת ונצואלה, קראקאס. את השידורים מבצע צוות של 25 עיתונאים בתשעה משרדים אזוריים, המציגים חדשות "מנקודת המבט של תושבי מדינות אמריקה הלטינית". טלסור מהווה עוד כלי בידי הוגו צאווז, נשיאה הסוציאליסט של ונצואלה ומנהיג "הגל האדום" החדש ששוטף מדינות אחדות ביבשת, ומעורר דאגה אצל הממשל האמריקאי.
יזמי 'טלסור' מתארים אותה כתרופת נגד להגמוניה התקשורתית שבשליטת המערב. אבל עוד בטרם הושק, הותקף הערוץ בוואשיגנטון כ"אמצעי תעמולתי אנטי-אמריקאי". כתגובת נגד, בית הנבחרים של ארה"ב אף אישר בשבוע שעבר לשדר תוכניות רדיו וטלוויזיה אמריקאיות אל ונצואלה. בתגובה, איים צאווז לפתוח ב"לוחמה אלקטרונית" נגד ארה"ב אם התיקון יאושר בסנאט.
מנהל 'טלסור', ארם אהרוניאן, טוען כי מטרותיה הן לסייע ליצור אחדות ביבשת ולהציג את הפרספקטיבות של מדינות אמריקה הלטינית, שמהן התעלמו ערוצים גדולים כדוגמת סי-אן-אן ורויטרס. מטרתם היא גם שילוב אותן מדינות שלא זכו לייצוג בכדי לתקן את העוולות הקיימות באזור.
"צ'אווס הוא איום לחצי הכדור המערבי"
אם שידורי הניסיון יצליחו, טלסור יעלה בספטמבר לשידורים שינועו בין ארבע לשמונה שעות ביום.כל התוכניות יופקו על ידי תושבי מדינות אמריקה הלטינית, מלבד מספר סרטים חדשים של הקולנוע האמריקני העצמאי המכונים "Nojolivud" - לא הוליווד.
למרות ש'טלסור' פועלת במימון ממשלות ארגנטינה, קובה, אורוגוואי וברזיל, הכוח המניע מאחוריה היה הנשיא צאווז, שממשלתו תרמה 70% מהמימון של 'טלסור' (10 מיליון דולר) ומחזיקה ב-51% ממניות הערוץ. האיש המשפיע בתחנה שר התקשורת של ונצואלה, אנדראס איסארה - המכונה "טרנר של טלסור" (בהתייחסות אל טד טרנר, מייסד סי-אן-אן). במהלך השקת 'טלסור' ביום ראשון אמר איסארה לקהל כי התחנה אינה מכוונת נגד אזרחי ארה"ב וכי היא "פורצת אל הזירה הבינלאומית" כדי ללחום באימפריאליזם התרבותי.
מעורבותו הישירה של צאווז בערוץ עוררה ביקורת בארה"ב. הקשרים בין שתי המדינות התדרדרו בשנתיים האחרונות, בעיקר לאחר תמיכתה המפורשת של ארה"ב בנסיון ההפיכה הכושל נגד צאווז שהתרחש באפריל 2002. גורם נוסף שתרם להתקררות היחסים היה זעמה של ארה"ב על יחסיו הקרובים של נשיא ונצואלה עם מנהיג קובה פידל קסטרו.
וושינגטון מודאגת בעיקר כי ונצואלה היא ספקית הנפט החשובה ביותר - ועד לאחרונה האמינה ביותר - של ארה"ב. גורמים בקונגרס האמריקאי התבטאו כי " הערוץ הוא אמצעי תעמולה אנטי אמריקאי, וצאווז הוא איום לחצי הכדור המערבי". שר החוץ של ונצואלה אמר בתגובה כי "תחנת הטלוויזיה החדשה פורצת אל הזירה הבינלאומית כדי להילחם באימפריאליזם התרבותי האמריקאי".