כל שבועיים מתה שפה

מחצית מ-6,800 השפות המדוברות כיום בעולם עלולות למות עד שנת 2,100. אחת הסיבות לכך היא כי מחצית מהשפות המדוברות כיום נמצאות בשימוש של כ-2,500 איש כל אחת. כך קובע המכון לתצפית עולמית (Worldwatch Institute) בוושינגטון, מוסד פרטי המפקח על מגמות גלובליות. בלשנים מאמינים כי תוך מאה שנים ימותו בין 3,400 ל-6,120 שפות - הרבה יותר משפה אחת בשבועיים.

בין השפות שנידונות לכליה ניתן למנות את שפת אייק, המדוברת באלסקה בידי אדם אחד, ושפת אריקאפו, המדוברת בג'ונגלים של האמזונס בידי שישה בני אדם. בשנת 74' נפטר האדם האחרון שדיבר בשפת מאנקס, שדוברה באי מאן, השוכן בין אירלנד לבריטניה. בשנת 92' נפטר איכר טורקי שהיה הדובר האחרון בשפת יוביק, שהחזיקה בשיא במספר העיצורים שבה - 81. רעידת האדמה שפקדה שחודש ינואר את מערב הודו, קטלה כ-30 אלף דוברי שפת קוצ'י, והותירה רק 770,000 דוברים בשפה זו.

שפות זקוקות לפחות 100,000 דוברים בכדי לעבור מדור לדור, טוענים באונסקו, ארגון האו"ם לשיתוף פעולה בינלאומי בתחומי החינוך, המדע והתרבות. גורמים נוספים התורמים למותן של שפות הם רצח עם, אסונות טבע קטלניים, אימוץ של שפות דומיננטיות יותר כסינים ורוסית, וכן איסור מטעם השלטון על שימוש בשפות מסוימות. במידה מסוימת זה דומה לגורמים המאיימים על זנים בסכנת הכחדה", טוען החוקר שכתב את המחקר עבור המכון, פאיאל סמפט. מחקרו מתפרסם בגיליון מאי-יוני של המכון האמריקאי.

השפות שנעלמות הן אובדן לא רק לקהילות ששוחחו בהן, אלא גם למדענים שמאבדים מקור עשיר למחקרים בנושא ההיסטוריה האנושית. בנוסף, העולם הופך להיות מגוון פחות מבחינה לשונית. מחצית מן השפות המדוברות כיום נמצאות בשמונה מדינות בעולם: הודו, מקסיקו, אוסטרליה, ברזיל, קמרון, ניגריה, אינדונזיה ופפואה גיניאה החדשה.

למרות התמונה העגומה, נעשים ברחבי העולם גם ניסיונות להחיות שפות שנמצאות על סף הכחדה, ביניהן השפה המקומית בהוואי, שפת בני המאיה במקסיקו, שפת המאורים בניו זילנד, והשפה וולשית.