אסור לוותר להם רק בגלל שהם ערבים

עוולות רבות שזועקות השמיימה בטימטומן איפשרו את הצלחת תוכניתו הזדונית של המחבל היהודי, עדן נתן זדה. ולמרות הכל, יסלחו לי שכנינו ערביי ישראל אם אומר בקול ברור שאת הלינץ' ברוצח חייבים לחקור, כאן ועכשיו.

על דבר אחד אין עוררין: עדן נתן-זדה הוא מחבל ורוצח מתועב, שבמדינה עם עונש מוות היה מסיים את חייו כשחבל התלייה לצווארו. כמו כן ברור שאם נתן-זדה נהרג במהלך ניסיון ההשתלטות עליו, בידי שוטרים או אזרחים שנסעו באוטובוס, מדובר בפעולה לגיטימית שמבצעיה אף ראויים לקבל תעודת הצטיינות. אבל המציאות, כנראה, בעייתית בהרבה. מתמונות ועדויות שפורסמו עולה די בבירור, כי זדה, אמנם הוכרע על ידי נוסע אחד או יותר, אבל אחרי שהוחזק בידי שוטרים וידיו נאזקו, רצחו אותו תושבים מקומיים שהקיפו את האוטובוס. על כך לא צריך לשתוק, גם לא במחיר הפגנות סוערות בוואדי ערה.

מאז אוקטובר 2000, אז נחרדנו כולנו לגלות שבמגזר הערבי מזדהים עם אחיהם בשטחים ואפילו מכנים את עצמם פלסטינים, נתקפנו טראומה לא קלה. חמש דקות אחרי שערוצי החדשות התעשתו ביום חמישי בערב, והבינו שמדובר בפיגוע לאומני, כבר התחילו לדבר בחשש מופגן על מהומות אוקטובר ב' ועל התפרצות גל אלימות חדש במגזר הערבי שאף עלול, רחמנא ליצלן, לסכן את תוכנית ההתנתקות הקדושה. אחד אחרי השני עלו לאוויר חברי הכנסת הערבים, שכאילו נעלמו בחודשים האחרונים, ולרגע יכולת לחשוב שמדובר בפנחס ולרשטיין עם מבטא מזרחי – "אנחנו לא קוראים למחאה אלימה אבל לא בטוח שנצליח לעצור אותה...".

אלפי שוטרים הוקפצו למחוז הצפוני הישר מחולות הטרום-התנתקות. שעות ארוכות נדרשו עד שגופת המחבל חולצה מהאוטובוס בו פתח בירי, וגם הניידת לתוכה הוכנסה הותקפה באבנים על ידי הציבור הזועם. ואנחנו יושבים מול המסך וחושבים בסתר ליבנו, "לא נורא שרצחו אותו, אין מה לחקור הריגת רוצח, העיקר שהערבים לא יתחממו...". אבל המציאות בעייתית בהרבה. מדינת ישראל כמדינת חוק לא יכול להרשות לעצמה להתעלם מהלינץ', עם כל הסלידה ותחושת הקבס שמעשיו משאירים בליבה. אזרחי ישראל (ואגב גם גורמי הביטחון שלה) לא יכולים לקחת את החוק בידיים ולהרוג מחבל, רוצח, אנס ואפילו פדופיל – למרות שנורא בא להם. ברגע שמבצע העבירה אינו מהווה איום ונכנע לגורמי החוק יש אופציה אחת בלבד והיא להעמידו לדין ולשלוח אותו לשלוש עד מאתיים שנות מאסר.

אסור לכבס את הלינץ' בשפרעם בדיוק באותה המידה שבה ראשים צריכים לעוף, בשל המחדל שאיפשר לפיגוע הזה להתרחש. לראשי המגזר הערבי הייתי ממליץ להפסיק עם האיומים המרומזים יותר ופחות, על מי שיעז לחקור את הלינץ' כיוון שבדיוק כמו שהמשטרה וגורמי החוק מטפלים ביד קשה ברציחות על רקע כבוד המשפחה, כך גם פשע נקמת הדם הספונטנית הזה חייבת להיחקר.

חשוב להבהיר ולהדגיש, אין בליבי דבר מלבד תיעוב לרוצח מראשל"צ/כפר תפוח ואיני מצטער שהוא לא יזכה לשבת בכלא ולהפוך לאליל הימין הקיצוני נוסח יגאל עמיר או למצוא את אלוהים כמו עמי פופר, אבל בין זה לבין להעלים עין מרציחתו בזמן שהוא קשור וכנוע יש מרחק גדול. גדול מאוד.