זוכה פרס הבוקר מקבל ארוחה קונטיננטלית?

בעם עובד סמכו על ג'.מ קוטזי שיחזור כמה שיותר מהר אחרי "חרפה" עם ספר נוסף, והדרום-אפריקאי אכן לא אכזב ושחרר את "נערות", רומן שמחזיר את זוכה פרס ה"בוקר" הכפול למחוזות ילדותו. לעומתם, הוצאת כרמל שולחת אל עברנו לא פחות מאשר את פלובר, זה מ"מאדאם בובארי", ושולה באמצעותו זוג נובלות - "זכרונותיו של מטורף והלוויתו של דוקטור מתורן", שחושפות את נפשו המעורערת למדי של גוסטב הטינאייג'ר.

באגף המלחמתי מנינו רק לפני כמה שבועות את "חייל טוב" של בעז נוימן השריונר, והנה נשמע קולם של נושאי הכומתות החומות -"גולני של מי" של אור ספיבק בהוצאת סצנה. גם כאן כרמל נותנת קונטרה עם "החבל" מאת ויו מרי, החושף טפח מהווי הצבא הפיני. ועוד מכרמל (פעם אחרונה השבוע), שי לפרנקופילים - קובץ נובלות וסיפורים מאת ז'אן פולאן, האיש החזק לשעבר בהוצאת גלמיאר המפורסמת שחטא גם בכתיבה, ומובא לראשונה בעברית בצירוף ביאורים, חידודים ואחרית דבר מאת פרופ' יהושוע ישועה.

אמיר צוקרמן תרגם מיוונית עבור הוצאת כתר את "האמא של הכלב" מאת פאוולוס מאסטיס, שבמרכזו חייה הצבעוניים של שחקנית תיאטרון סוג ז' בימי מלחמת העולם השנייה ביוון. רצה שמועה כי הספר עושה כבוד גדול לספרות היוונית, שבואו נגיד שמלבד בקרב אלכס אפשטיין, לא ממש תפסה בארץ.

קורט וונגוט חוזר בזמורה ביתן עם "עריסת חתול", אחד מספריו המוקדמים, המציג באופן גרוטסקי את נושא הגרעין, הבנאליה של הרוע והייאוש מהציביליזציה, בעוד מוקי רון וחנן חבר שולחים לשוק את הטאלנט הבא שלהם - ליאור עזיז, שכתב את קובץ הסיפורים "סיפור מתוק לנערה שאהבתי", ושנותן לנו שוב לטעום מטעם הקארבר בוקובסקי ושות' שלא ייגמר כנראה אף פעם.

"כמו סרט מצרי" של רון ברקאי בהוצאת חרגול מספר על אחד, יוסף אלפנדרי, מה שנקרא מזרחי, שמשתחל לליבת הפעילות הציונית, מי שנקראת מפלגת העבודה, מארגן מחדש את זהותו, מה שנקרא כור היתוך, עד שבא עליו אסונו. ולסיום סיומים, איך לא, רם אורן, אחד הכותבים הבודדים בעולמנו שתו התקן "רב מכר" נטבע על ספריו עוד בבית הדפוס, ושמגיע אלינו ממשכן הקבע שלו בהוצאת קשת עם "אהבה בדלתיים סגורות" על עיתונאית החוקרת פרשיית רצח אפלה ונקלעת לאינטריגות שבעולם התקשורת הכתובה.