מוחזקים בגואנטנמו - למרות שנמצאו זכאים

16 מוסלמים – 15 מסין ואחד מאוזבקיסטן – שוהים במחנה המעצר בגואנטנמו זה קרוב לארבע שנים, כלואים בחדרים זעירים כשסוהרים עוקבים אחר כל תנועותיהם. אולם בעיתון בוסטון גלוב דווח, כי בניגוד ליתר 510 האסירים במחנה המעצר בו מחזיקה ארה"ב חשודים בטרור, גברים אלה כבר נוקו מכל חשד להיותם "לוחמי אויב", אלא פשוט היו במקום הלא נכון בזמן הלא נכון. למרות שנמצאו זכאים מכל עבירה, ממשיכה ממשלת ארה"ב לכלוא אותם במחנה הריכוז שלה.

למרות שהאנשים הללו נוקו מכל חשד כבר במרץ, המשיכה ארה"ב לסרב להתיר להם להיפגש עם עורכי דין ונמנעה מלהודיע לאיש כי הם נמצאו חפים מפשע. רק בסוף החודש שעבר הותר להם להיפגש עם עורכי דין, דבר שאיפשר להם לגלות שהם בעצם לא אמורים להיות בגואנטנמו יותר.

האסירים תקועים במחנה המעצר משום שממשלת ארה"ב טוענת כי היא חוששת שממשלות סין ואוזבקיסטן יהרגו אותם אם יישלחו הביתה, ואף מדינה אחרת אינה מוכנה לקבלם. כעת דורש פרקליטם של שניים מהסינים לשחררם מהכלא ולשכנם בחדר מלון.

סייבין ווילט, ביקש משופט פדרלי לכפות על צבא ארה"ב לאפשר למרשיו לחיות באזור של העובדים האזרחים והחיילים שלא בתפקיד בבסיס הצבאי העצום של ארה"ב בקובה, שם יוכלו ליהנות מגישה למרכז קניות, קולנוע ומקדונלדס.
"רק משום שאין עדיין מדינה אליה ניתן לשלוח את העותרים, אין פירושה שהחלופה היחידה היא לכלוא אותם ללא הגבלת זמן", כתב ווילט והוסיף: "הם הובאו לקובה בניגוד לרצונם על ידי ממשלת ארה"ב. יש במחנה הצי גואנטנמו הרבה יותר מאשר כלא, ואפילו אם הכרח הוא להאריך את שהותם של העותרים במקום, אין כל סיבה להאריך את שהותם במעצר".

עד כה לא הראה משרד ההגנה האמריקאי, הפנטגון, כל סימן לנכונות להתיר לשניים לחיות בתחומי הבסיס. רב סרן ג'ף וויר, דובר מחנה המעצר, אמר בראיון טלפוני כי "שיקולי ביטחון ואבטחה" מונע את העברת העצורים מן האזור המאובטח לחלק הרגיל של הבסיס, בו חיים 8,000 חיילים, מלחים ואזרחים, רבים מהם עם משפחותיהם.

"הם היו עצורים כאן עם כמה אנשים רעים מאד, תחת השפעה רעה מאוד", אמר וויר. "אנחנו לא יכולים סתם לשחרר אותם למלון בקרב האזרחים בבסיס. אנחנו מבינים את טענת עורכי הדין, אבל זה בלתי אפשרי".

דובר מטעם הפנטגון, סגן אלוף אלווין פלקסיקו, אמר כי הממשלה תגיב לבקשת הסניגור בבית המשפט. הוא ציין עם זאת כי הצבא ניסה להפריד את העצורים הנטושים משאר אוכלוסיית הכלא ושיכנה אותם במגורים משותפים עם "אזורי מגורים ואכילה משותפים, וללא הגבלה על זמן הבידור".

אולם ווילט אמר שזה עדיין כלא, וציין כי הממשלה עצמה מודה שאין עוד עילה חוקית לכליאת שני לקוחותיו – אבו באקר קאסם בן ה-36 ועאדל עבד אל-חכים בן ה-31. לשניים, אמר, יש נשים וילדים במחוז אויגור המוסלמי בסין. השניים סיפרו לו שעזבו את בתיהם בשל רדיפת השלטון הקומוניסטי בסין עוד לפני התקפות ה-11 בספטמבר, ונפגשו בשוק בקירגיזסטן.

משם המשיכו השניים במטרה להגיע לטורקיה, לפתוח בחיים חדשים ולצרף אליהם את משפחותיהם. אולם הם נעצרו על ידי שוטרים פקיסטנים בסוף 2001 והועברו לידי ארה"ב כחשודים בחברות באל-קאעדה – ככל הנראה תמורת פרסים של 5,000 דולר לראש. האמריקאים העבירו אותם לגואנטנמו באמצע 2002.

דובר הכלא וויר אמר שעל אף שהעצורים נמצאו חפים מכל קשר לאל-קאעדה, ייתכן שהם מסוכנים מסיבות אחרות. רשימות בית המשפט מראות כי חלק מבני עדת האויגורים הוכשרו בשימוש בנשק באפגניסטן כדי להילחם בשלטון הסיני. השניים, וכן יתר העצירים הסינים שנמצאו זכאים, העידו כי אינם רוחשים כל איבה לארה"ב.

ווילט, שביקר את לקוחותיו שוב החודש, אומר שלא ראה "שום דבר שיעיד על עניין, ולו קלוש, בטרור". לדבריו, ארה"ב כלאה אותם ללא כל הצדקה במשך שלוש שנים, ושיכונם בחדר מלון, כעת משהממשלה מודה שעשתה טעות, הוא המינימום שהיא יכולה לעשות.

ווילט, עו"ד המתמחה בפשיטות רגל, הוא אחד מעשרות פרקליטים שלקחו על עצמם לייצג את עצורי גואנטנמו ללא תשלום מאז קבע בית המשפט העליון של ארה"ב שהעצירים במחנה רשאים לערער על הגדרתם כלוחמי טרור. ווילט אומר שאם לא תימצא מדינה המוכנה לקלוט את מרשיו, על ארה"ב להעניק להם מקלט מדיני כפליטים מרדיפה דתית.

"כל אחד יכול להבין כיצד יכולה לקרות טעות בערפל המלחמה. יהיה נפלא אם הרשות המבצעת תוכל להפגין גדלות נפש לנסות לתקן את טעותה. אני עדיין מקווה שזה יקרה".