ההתנתקות של בג"ץ

"נקודת המוצא העקרונית הינה, כי הוצאתו של אדם ממקום מגוריו והעברתו הכפויה למקום אחר פוגעת קשות בכבודו, בחירותו ובקניינו. ביתו של אדם אינו רק קורת גג לראשו אלא גם אמצעי למיקומו הפיזי והחברתי של אדם, של חייו הפרטיים ויחסיו החברתיים. מספר זכויות אדם בסיסיות נפגעות בשל עקירתו הלא רצונית של אדם מביתו והעברתו למקום אחר, גם אם העברה זו אינה כרוכה בחצייתו של גבול מדיני. זכויות אדם אלה מקורן בחלקן במשפט הפנימי של המדינות השונות, ובחלקן מעוגנות הן בנורמות של המשפט הבינלאומי..."

הציטוט הזה לא יצא מפיו של יו"ר מועצת יש"ע, בנצי ליברמן אתמול בעצרת בשדרות. הדברים נאמרו על ידי נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, בפסק דין שניתן בעתירה שהגישו מחבלים כנגד גירושם מיהודה ושומרון לחבל עזה במהלך שנת 2002. (בג"צ 7015/02 - כיפאח מחמד אחמד עג'ורי נגד מפקד כוחות צה"ל).

הגישה הכפולה של שופטי בג"ץ באה לידי ביטוי בעונשים ובהגבלות שניתנים לחשודים פעילי ימין לעומת פושעים פליליים. קשה להאמין ששופטת מסרבת לשחרר קטינה למעצר בית לאחר שזו השתתפה בחסימת כבישים (כמחאה על ההתנתקות), בעוד חשודים ברצח משוחררים בתנאים קלים הרבה יותר למעצר בית. כמו כן, חוסמי כבישים שפעלו עקב נסיבות אחרות (כגון עובדי תע"ש) לא זכו לקבל יחס שווה ממערכת המשפט, בגלל שאותם - אף אחד כלל לא טרח לעצור.

שחיתות? צביעות? בפשטות זה נראה כאילו שופטי בית המשפט העליון אינם מסוגלים להשאיר את דעותיהם הפוליטיות מחוץ לכותלי בית המשפט. אותם שופטים שבדרך כלל נותנים חוות דעת על כל עניין זעיר, לא קבלו בפומבי על האפליה שנעשתה כאשר אזרחים חובשי כיפה הורדו מאוטובוס של חברת אגד שעשה את דרכו ממעלה אדומים לירושלים מחשש שהם מתכוונים להגיע לגוש קטיף, או כאשר תאורן של הערוץ הראשון לא הורשה להגיע עם שאר אנשי צוות השידור לכפר מימון בטענה שהוא חובש כיפה.

עיקרון "הפרדת הרשויות" הוא אחד העקרונות שעליהן מבוססת הדמוקרטיה. כיום בישראל נוצר מצב אבסורדי בו הרשות המבצעת והרשות המחוקקת אינן מגבילות זו את זו. והחוקים העוברים בכנסת עוברים בזכות מפלגות מהאופוזיציה בעוד שחברי ממשלה אחרים מתנגדים לכך. במצב כזה, מערכת המשפט שהיא הרשות השלישית במדינת ישראל (הרשות השופטת), חייבת לקחת אחריות ולרסן את שאר הרשויות שלא תמיד פועלות בצורה דמוקרטית וחוקית. התייצבותה של מערכת המשפט לצד קבוצה מסוימת שכרגע נמצאת בשלטון, גורמת לפגיעה חמורה בדמוקרטיה שאת התוצאות הסופיות שלה אי אפשר להעריך.

הפילוסוף האמריקני ג'ון רולס מגדיר מתי אי ציות לחוק או פקודה נחשב מוצדק:
"... במקרה שהמפלגות הפוליטיות הקיימות אדישות לצרכי המיעוט, ובהם הנסיונות לבטל חוקים שעוררו מחאה נתקלו בדיכוי נוסף, מאחר שמוסדות המשפט נמצאים בשליטת הרוב..."
בארץ, כלל לא בטוח שמוסדות המשפט והשלטון נשלטים על ידי הרב, אך זה לא מונע מאותן המערכות לפעול בצורה אינטרסנטית פוליטית, ולקפח בצורה עקבית ציבור שנמצא במקום אחר על המפה הפוליטית.

אבי ביבר – ג'ון רולס מאחוריך!