תוכנית ההתפוררות

הקו האדום נחצה. חסימות האוטובוסים, שיח הקצינים הבכירים במשטרה, התגובה המשמעתית המינורית שבעקבות שיח זה בתוספת הליברליות שיחס זה משדר להמשך מעשים כגון אלה, כמו גם הקמת בתי-הדין המיוחדים לעבירות הקשורות להתנתקות - איננה שעתם היפה של המשטרה, של בית המשפט העליון שנמנע במכוון מלתת החלטתו כעת, של חברי-הכנסת שממלאים פיהם מים, או של הממשלה. זהו ביזוי כל מה שחונכנו עליו. פחיתות-כבוד למוסדות המדינה. עשיית הדמוקרטיה לקלס. קרדום לחפור בו. בשעה שהאגודה לזכויות האזרח מתערבת לטובת הימין, אילו עוד שיתופי פעולה ביזאריים יעלו על דעתנו? אולי שח"כ דרוזי יטיף מעל במה ציבורית כי אל ליהודי לגרש יהודי..?

אם השמאל היה המנצח - הייתי מודאג, אבל פחות. אבל זו איננה מלחמת-אידיאות. זהו מאבק בכוחנות שלטונית. וכשהכוחנות השלטונית זוכה לגיבוי רחב מבתי המשפט והכנסת היא חמורה שבעתיים, שכן יש בה להעמיד במבחן - וכל פעם מחדש - את היחס הראוי למדינה ולמוסדותיה, כמו גם את כנותה של הדמוקרטיה. הציבור עובר משבר אידיאולוגי המעצב מחדש את אמונו בדמוקרטיה. זה שיעור חשוב באזרחות - בעיקר לבנים והבנות ההמומים. הם לומדים היטב, כך נראה, בעיקר בעת שלא מתקיימים לימודים.

כשבחרנו בשרון, קיווינו שהעיקשות המאפיינת אותו תופנה נגד אויבינו. לא העלינו בדעתנו, שזו תונהג בתפנית חדה כל-כך נגדנו. ידענו שהוא עשוי לעקם מדי פעם את כללי-המשחק כדי להשיג את מטרותיו, אבל לפ??ח?ד מבית, בחוצות הערים, לא פיללנו. חשבנו שגם הוא מבין שיש כמה כללים שאסור לכופף.

אבל יש פן מדאיג מזה, כי אם הצעדה היתה של תומכי-ההתנתקות, כי אז אפשר שגם מי מהנמנים על מתנגדיה היו מחרישים לנוכח קיפוח חופש המחאה. זה אומר עלינו משהו. עלינו כעם, קל וחומר על מנהיגינו. שחושינו נתכהו; שאיננו יודעים בעצמנו דמוקרטיה מהי. וזה תפקידו של מנהיג במדינה מתוקנת: לחזק את חוסנה של המדינה, וגם לאחד שורות ולתת מקום לכל מתנגד להביע את דעתו. ביצוע פעולות בהתאם למיני סקרים מעולם לא היו מהגדרותיו של המנהיג, וגם לא ההידוס מחדר לחדר בארשת של חשיבות יתירה. מדוע לא יפנה שרון אל מתנגדיו? ינהיג? ולזה אין מוסיפה התחושה שהכל מתרחש בחדרי חדרים, בתככנות ספק-מבצעית ספק-אם-לאו.

ללכת לאיבוד אנו יודעים גם לבד. מנהיג נדרש לאחד שורות מאחוריו, ולהתנהל באחריות ציבורית. התנתקות או לא, אנחנו אמורים להמשיך ולחיות יחד. האם את הנזקים שכבר נעשו למשטר הדמוקרטי מנסה - אם בכלל מסוגל - מישהו להעריך?

* הכותב הוא סטודנט למשפטים ובוגר ישיבת הסדר.