אחת מבדיחות המיילים שרצות בתקופה זו הולכת כך:
"מה ההבדל בין אברהם אבינו לאריאל שרון?
אברהם אבינו הקריב את בנו למען עם ישראל בעוד שאריק שרון הקריב את עם ישראל למען בנו".
למען האמת בהתחלה זה די מצחיק, אבל ככל שחושבים על זה יותר, זה נהיה עצוב:
ראשית - לפחות שהיה מצליח. ככל הנראה בנו יועמד לדין, ובהזדמנות זו נגיד תודה לך עמרי שוויתרת על החסינות. תמיד ידענו שאתה אביר חוק מעונה.
שנית- איפה התקשורת?
נרחיב קמעא: בנו ויד ימינו (ויש אומרים אף מפעילו) של ראש ממשלה מכהן מואשם בעבירות שיש עמן קלון: חוק המפלגות, רישום כוזב במסמכי תאגיד והפרת אמונים בו, ועוד כמה דברים שכבר לא ממש משנים.
נכון, לא הוא היה זה שרץ לראשות הממשלה, הוא רק עמד מאחור.
ובכן, כולנו יודעים שחוות השקמים גדולה ובעלת מרחבים, לפחות כך זה הצטייר באותה תעמולת בחירות בה ראינו סבא טוב דוהר על סוס ומניף נכדים, אבל עם כל הכבוד לגודלה של החווה-בחייכם, אריק לא ראה ולא ידע??? די לנאיביות!
התקשורת בישראל שיודעת לקפוץ מכל שטנץ ונער גבעות שמכין בובת וודו בשם אריק, לא יכולה קצת לכרסם בחומר האמיתי? לא מדובר פה בראש ממשלת לפלנד שכל בעייתו באיזו חלקה תרעינה העזים היום - בראש הפירמידה יושב אדם שהחליט על פינוי-גירוש, התנתקות-עקירה של אלפי יהודים מביתם.
אגב, אם בפרסומת עסקנו, אותו אחד שהכריז שלא יקיים מו"מ תחת אש החליט לברוח תחת אש. ואם הוא כל כך בטוח בצדקת דרכו, מה הפחד הגדול ממשאל עם?
הרוב הדומם הוא כנראה דומם אך בהחלט לא רוב.
"רגע, רגע! זה עבר בממשלה!, לא?"
-נכון. כשמפטרים את השרים שמתנגדים זה באמת עובר די חלק.
מופז על כיסאו לא בגלל שהוא כיכב בפריימריז ואולמרט סיים... נו טוב, זה כבר באמת נמוך.
כאשר לנתניהו, לבנת ושלום הכסא הוא כמו המצוף ים של אחיינית שלי, תהיו בטוחים שאפשר להעביר כל דבר. משאל המתפקדים הזכרנו?
את שרון אני מבין. הבן עשה פדיחות אז צריך לתקן - חוק "פינוי פיצוי":
מפנים התנחלויות כפיצוי למעשי עמרי.
את שאר השרים אני יכול להבין שהלא אם הכסא לא היה בעבורם הכול הם היו גומרים כמו בני בגין.
את היועץ אני מברך שסוף סוף יש גבר אחד במדינה.
אבל התקשורת? לא חבל? כזה חומר טוב, ככה לוותר?
וכל זה עוד בלי שדיברנו על הפינוי שמתעתד לכלול 50 אלף חיילים! מתי בפעם האחרונה השתמשו בזה נגד האויב?!
בכפר מימון היו מסוק, צפלין וים של כוחות ביטחון. בלי שום קשר להתנתקות: 5 חטיבות שזה אוגדה וחצי שזה המון כוח, היו יוצאות כך סתם למבצע שמטרתו, בניגוד למצור על ישוב ישראלי, מיגור הפצ"מרים\ קסאמים\ טרור גרידא וכל זה היה מתבצע ברחבי עזה לפני 4-5 שנים. כמה חיי אדם היו נחסכים? איזה שקט ושלווה לעיר שדרות ויישובי גוש קטיף, גם להם מגיעה פיסת נורמליות!
ושאת כל הכוחות האלו מפנים כלפי יהודים. גם אם זה לגיטימי זה עצוב.
אך תקשורת יקרה עדיין לא מאוחר. נשארו שבועיים שלושה לירות בכל התותחים, לדרוש מראש הממשלה דין וחשבון על הנעשה מתחת לאפו ולצאת ממסך השתיקה מאחוריו הוא מתחבא, אולי אפילו לקרוא למשאל עם צודק ולגיטימי. ואם כל זה לא בא בחשבון לפחות את הבדיחה על אריק ואברהם אבינו תפיצו, כי אם זה לא מצחיק, זה עצוב.
עדיין לא מאוחר מדי
מאיר מולד
31.7.2005 / 11:16