הסתיימה חלוקת הכספים בתביעה הייצוגית של לה נסיונל

הסכם הפשרה שנתקבל לפני כ-4 שנים במסגרת התביעה הייצוגית שהוגשה בפרשת לה נסיונל הגיע לסיומו לאחר שנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט אורי גורן, נענה לבקשת הנאמנים בהסכם הפשרה והורה על שחרורם מתפקידם לאור השלמת חלוקת הכספים שהועמדו לצורך הפשרה. בכך למעשה נסתיימה פרשת התביעה הייצוגית הגדולה ביותר בישראל שהחלה עוד בשנת 1995.

כזכור, ב-1995 "התפוצצה" פרשת חברת הביטוח לה נסיונל, כאשר החברה נקלעה לקשיים ברבעון האחרון של השנה והציגה הפסדים כבדים של כ-200 מיליון שקל. זאת, לאחר שהתברר כי החברה ביצעה במהלך השנים 1992-1995 עסקות ביטוח חיים כוזבות עם עשרות קיבוצים, ועל יסוד כך רשמה פרמיות כוזבות בהיקף של 600-700 מיליון שקל.

במקביל חתמה החברה על שורה של הסכמים עם מבטחי משנה במדינות בחו"ל, ומכרה להם את פוליסות ביטוח החיים הפיקטיוויות של הקיבוצים תמורת תשלום חד-פעמי מראש על הפוליסות.

באותה תקופה בה בוצעו העסקות הללו, גייסה לה נסיונל מהציבור כ-170 מיליון שקל באמצעות שלוש הנפקות של מניות ואג"ח להמרה שהסתמכו על הדו"חות הטובים שהציגה החברה.

לאחר שהתגלתה פרשת הביטוחים הפיקטיוויים, נאלצה לה נסיונל להחזיר עשרות מיליוני שקלים למבטחים בגין הפוליסות שבוטלו, דבר שהכניס אותה להפסדים גדולים, שהסתכמו בקרוב ל-200 מיליון שקל.

בעקבות זאת הוגשה תביעה ייצוגית על סך 230 מיליון שקל, לפי חוק ניירות ערך, כנגד לה נסיונל, ד"ר משה פרג, חברת הדר , הדירקטורים בחברה, וכן משרד רו"ח סומך-חייקין, ששימש כרואה החשבון של החברה בעת עריכת העסקות עם הקיבוצים.

את התביעה הגישו בשם התובעים הייצוגיים עוה"ד חגי שלו, איזי הולדשטיין ויעקב גלאור, אשר טענו כי בתשקיפי לה נסיונל ודו"חותיה הכספיים, היו פרטים מטעים ולא ניתן בהם ביטוי נאות לעסקות הביטוח ארוכות טווח שביצעה החברה עם קיבוצים שונים.

בתחילת הדרך החליטה שופטת ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, דרורה פלפל, שלא לאשר את התביעה הייצוגית, אך במארס 1998, במסגרת העירעור על כך לביהמ"ש העליון, הגיעו הצדדים לפשרה מוסכמת לפיה תשלם לה נסיונל לתובעים הייצוגיים 72 מיליון שקל.

כנאמנים לביצוע הסכם הפשרה בתביעה הייצוגית מונו עוה"ד חגי שלו, איזי הולדשטיין ויעקב גלאור וכן עו"ד פנחס רובין, מי שייצג את לה נסיונל בתביעה, ופרופ' אמיר ברנע, שהופקד על ביצוע החישובים לשם קביעת הסכומים המגיעים לכל אחד מחברי הקבוצה.

הסכם הפשרה קבע תשלום פיצוי לשלוש קבוצות: מחזיקי ניירות לה נסיונל בתקופה הרלוונטית, שיקבלו כ-50 מיליון שקל. היתרה, בגובה כ-22 מיליון שקל, הוצעה במסגרת הצעות רכש למחזיקי איגרות חוב, ולמחזיקי ניירות ערך נוכחיים.

מתוך הסכום של כ-50 מיליון שקל, שהועמד בפועל ע"י חברות הביטוח הפניקס והדר, שילמו הנאמנים לרשות ני"ע כ-250 אלף שקל החזר הוצאות השתתפותה בתביעה. לשלושת התובעים הייצוגיים שולמו כ-934 אלף שקל. באי כוח התובעים זכו לכ-12 מיליון שקל ולחברת זינגר ברנע ושות', במסגרתה פעל הנאמן פרופ' אמיר ברנע, שולמו כ-1.3 מיליון שקל.

וכך נותרו לחלוקה לבעלי המניות שנפגעו, הגישו הוכחת הפסד ונמצאו זכאים לפיצויים סכום של כ-38 מיליון שקל.

כאמור, לפני כשבוע הגישו הנאמנים לבית המשפט בקשה למתן הוראות בדבר סיום ביצוע הסכם הפשרה ושחרורם מתפקידם. בבקשה מציינים הנאמנים כי לאחר שחולקו למעשה 99.8% מכספי הפשרה לכ-96% מחברי הקבוצה הזכאים, נותרו בקופת ההסדר סכום של כ-425 אלף שקל - סכום המורכב רובו מריבית שנצמחה במהלך השנים על כספי הפשרה, וכן כספים שלא נפדו ע"י תובעים שהיו זכאים לכך.

בעקבות זאת מבקשים הנאמנים לשלם לתובעים הייצוגיים תוספת של כ-100 אלף שקל, ואת יתרת הכספים לתרום לבית החולים איכילוב בתל אביב ולאיגוד הישראלי לילדים אוטיסטים (אלו"ט) - סכום זה מוערך בכ-260 אלף שקל. בתום חלוקת כספים אלו ביקשו הנאמנים לשחררם מתפקידם.

נשיא ביהמ"ש המחוזי גורן קיבל את בקשת הנאמנים, שיחרר אותם מתפקידם והוסיף ברכת יישר כוח על פעולותיהם המקצועיות ועל העזרה שהגישו לביהמ"ש.

(ת.א 1365/95)