מה נהיה עם – הימין של הניינטיז?

אביגדור אסקין הפציע בשורות הימין הקיצוני בישראל כשהשתתף בטקס פולסא דנורא נגד ראש הממשלה המנוח, יצחק רבין, לאחר מכן, במהלך הפגנה של הימין בבית הקברות בנשר, הניחו אסקין וחברו ראש חזיר על קברו של עז-א-דין אל קאסם, במחאה על הקמת אנדרטאות לרוצחים. את 15 דקות התהילה הרציניות שלו קיבל אסקין בשנת 1998, כאשר נעצר בידי השב"כ בחשד לקשירת קשר לביצוע פיגוע על הר הבית בליל אל-קאדר, שיאו של חודש הרמדאן. על פי השב"כ, אסקין התכוון לירות באמצעות בליסטראה ראש חזיר אל תוך מתחם הר הבית במהלך תפילה המונית, במטרה להבעיר את המזרח התיכון.

באוקטובר 1999 הורשע אסקין בבית המשפט המחוזי בירושלים ונגזרו עליו ארבע שנות מאסר, מהן שנתיים וחצי לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי. הפעם הבאה שהציבור הישראלי נפגש איתו היתה במרץ 2003, כאשר בג"ץ דחה את עתירתו לבטל את החוק שזכה לכינוי "חוק יגאל עמיר", לפיו לא ייקצב עונשו של אדם שהורשע ברצח ראש הממשלה ממניעים אידיאולוגיים פוליטיים. עם זאת, לאחרונה דווקא נחל הצלחה בבתי המשפט: ביוני 2005 זכה בבית המשפט לתביעות קטנות בתביעתו כנגד בארי חמיש, מפרסם תיאוריית הקונספירציה באשר לרצח רבין, שטען כי אסקין הוא "פרובוקטור ידוע של השב"כ". לטובת אסקין נפסקו פיצויים והוצאות משפט בסך שמונת אלפים שקל.

אתמול, בשיחה מביתו בירושלים תוך שהוא מטפל בילדיו, אסקין נשמע כמעט נעלב למשמע השאלה לאן נעלם. "מה פתאום נעלמתי? אולי אני עכשיו קצת פחות בכותרות, אבל דווקא עכשיו אני הרבה יותר פעיל". לדבריו, הוא מנהל אתר אינטרנט ברוסית "אחד הפופולריים ביותר בשפה זו". בנוסף הוא נוסע לעיתים לחו"ל לגיוס כספים למאבק. "אני עובד הרבה עם איתמר [בן גביר, ת"ש]. נעצרתי גם באחת ההפגנות נגד ההתנתקות, אם כי רק ללילה אחד. חוץ מזה אני מעביר הרבה מאוד שיעורים וחוגי בית".

את פרנסתו מוצא אסקין, לדבריו, בעסקים עם רוסיה ובתרגום ("להבדיל מפעילי ימין אחרים מעולם לא התפרנסתי מפעילותי, להיפך"). את עיקר פעילותו הוא מגדיר כהסברה נגד קיומו של משטר דמוקרטי בישראל, והחלפתו במשטר צבאי. המאבק נגד ההתנתקות ממלא אותו באופטימיות לגבי העתיד. "את צריכה לבוא להארכות מעצר כדי לראות איזו עתודה יש לנו למאבק. הנוער היום הרבה יותר טוב מזה שלפני 20 שנה".

ביוני 1997 נתפסה בחברון טטיאנה סוסקין, אמנית צעירה שעלתה מרוסיה ולמדה בבצלאל, כשברשותה כרוזים מעשה ידיה, ובהם ציור של חזיר עוטה כאפייה שדורך על ספר פתוח. על דמות החזיר נכתב "מוחמד" ועל הספר "קוראן".

באותה שנה הורשעה טטיאנה סוסקין על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים בניסיון לפגיעה ברגשות דתיים. נגזר עליה עונש מאסר של שנתיים בפועל ושנה על תנאי. במהלך התקופה בה שהתה במעצר בית זוהתה סוסקין על ידי השב"כ בטקס פתיחת אירועי יום הזיכרון בירושלים, אירוע בו השתתף ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, ונעצרה.

עו"ד נפתלי ורצברגר אמר היום לוואלה! חדשות, שלמיטב ידיעתו התחתנה סוסקין בשלב מסוים עם איתן קהלני, פעיל ימין קיצוני אחר, אך הם התגרשו כעבור זמן קצר. מאז שיחרורה נעלמה סוסקין מהכותרות בהקשרים לאומניים ופליליים, אבל כיכבה בדיונים על גבולות החופש האמנותי. בכתבה ב"הארץ" נטען לא מזמן ש"הפעולה של סוסקין היא שיא החיבור בין האמנות למציאות, דוגמה לדרך שבה האמנות יכולה להשפיע על המציאות ולעורר בה תהליכים".

איתן קהלני, הגרוש, ואחיו, יהוידע, הבליחו גם הם בשמי הימין הקיצוני לפני כעשור. השניים נעצרו בספטמבר 94 ולאחר שישבו במשך שנה במעצר, הוגש נגדם כתב אישום לבית המשפט המחוזי בירושלים בעבירות של קשירת קשר לרצח, נשיאת נשק שלא כדין ונסיון לרצח של תושב כפר בתיר, בירייה מרובה M16. הפעולה נכשלה אחרי שסוכני השב"כ הוציאה מנשקם של האחים את הנוקר. השניים נידונו ל 12 שנות מאסר בפועל, אך שוחררו מוקדם יותר, שחרור שלא זכה להדים, ולאחריו הצמד נעלם לחלוטין מהחיים הציבוריים.

האחים מתגוררים היום, ככל הנראה, בקרית ארבע ובירושלים. נסיון ליצור קשר עימם קשר, בשני מספרי טלפון שונים, נכשל, לאחר שאותה אשה ענתה לשני טלפונים, סירבה להזדהות ומסרה כי לא ניתן לדבר איתם.

בשנת 2002, שבע שנים לאחר רצח רבין, לאחר שהאחים יגאל וחגי עמיר ודרור עדני כבר צברו פז"מ בכלא ואחרי משפט ארוך ומתוקשר, החלה מרגלית הר שפי לרצות עונש מאסר בן תשעה חודשים, לאחר שהורשעה באי מניעת פשע.

לאחר שקיבלה חנינה מהנשיא קצב, שוחררה הר שפי, אז בת 26, ויציאתה מהכלא היתה הופעתה הפומבית האחרונה. הר שפי, שהכחישה במשך כל השנים כל קשר רצח רבין, חזרה ואמרה עם צאתה כי "אם הייתי יודעת למה הוא התכוון, הייתי עושה הכל כדי למנוע זאת. זאת האמת, וגם תשעה חודשים לא היו משנים זאת".

בראיון שהעניק אחיה, ביולי 2004, לעיתון "מקור ראשון" הוא סיפר כי היא עזבה את לימודי המשפטים באוניברסיטת בר אילן על סף סיומם, ופנתה ללימודי הוראה וחסידות. לדבריו, היא "ממשיכה להפגין חוזק נפשי למרות מציאות החיים הלא פשוטה שלה".

נפתלי ורצברגר מירושלים הוא עורך-דין הבית של רוב עצורי הימין הקיצוני, בשנות ה-90 כמו היום. לדבריו, ניתן יש הבדל ניכר בין מורשעי הימין הקיצוני לפני כעשור, לפעילי הימין הקיצוני כיום. "ראשית, המחאה והפעילויות היום הן בסדר גודל נרחב הרבה יותר. כבר לא מדובר על בודדים, אלא על מסה של פעילים. מעבר לכך, המניעים הם שונים. בעבר, אנשי הימין היו הרבה פחות דתיים והרבה יותר לאומניים ופוליטים. חלקם אפילו לא היו דתיים, כמו סוסקין למשל. כיום האלמנט הדתי דומיננטי הרבה יותר באידיאולוגיה של הפעילים, והדבר ניכר גם בחזותם".

מכך נגזר, לטענת ורצברגר, גם ההבדל באופי הפעילות ומטרותיה. "כיום הפעילות היא פחות נגד הפלסטינים, ויותר ניסיון להביא לשינוי נרחב בחברה הישראלית. הקטע של הפעילים היום הוא התרסה נגד צה"ל ויצירת הד תקשורתי נרחב יותר".

ורצברגר מסכים עם הרושם שדור הימין הקיצוני של שנות ה-90 נעלם, גם אם נדמה לחלק מהם שהם עדיין חיים ובועטים. "אלו אנשים שבאיזה שהוא מקום חטפו מכה בכלא, וחזרו למסגרת. אין כמעט מקרים של אנשים מהשוליים שנכנסים לפעילות פוליטית נורמטיבית". מה לגבי איתמר בן גביר, ברוך מרזל ונעם פדרמן, השומרים על בולטות תקשורתית למעלה מעשור? "שלושתם שומרים על אותה רמת פעילות, ויש לשים לב שאף אחד מהם מעולם לא הסתבך ברצינות. פה הפרה של צו אלוף פיקוד, שם התפרעות קטנה, אבל זה הכל. פדרמן חי כבר שנים ממעצר בית למעצר מנהלי. הפעילות שלהם היא הפגנתית פרופר".

מה יהיה עם מחזור 2005? ימים יגידו.