כך הורחקתי ממילואים בהתנתקות

צחי דיקשטיין, מילואימניק משקיען, זומן לכנס קצינים בנושא ההתנתקות שהפך ליום הרצאות שמאלני. זה לא נגמר טוב

צחי דיקשטיין
25/07/2005

בעודי מתאושש ממראות כפר מימון ומהמצור בו ביליתי יחד עם רבבות מפגינים, פתחתי את תיבת הדואר בה צצה לה מעטפה ירוקה עם המון מילים קטנות וצפופות, המוכרת לכל איש מילואים צעיר כוותיק.

תדהמתי למראה מעטפה זו השתוותה למראה כוחות הצבא והמשטרה שנערכו בכפר מימון כמו צבא הנערך ליציאה למלחמה. נכחו שם כ-20 אלף חיילים ושוטרים כולל חטיבות לוחמות וסיירות מובחרות.

בצו מילואים זה נקראתי לראיון, ביום שלישי הקרוב, אצל אחד מאלופי הפיקוד בצה"ל. אתם ודאי שואלים את עצמכם: מה מביא קצין בדרגת סגן, סמ"פ במילואים, לראיון אצל אלוף פיקוד? בימים אלה התשובה לא יכולה להיות אחרת מלבד תוכנית ההתנתקות.

הרשו לי לשתף אתכם בסיפור המעשה:
לפני מספר חודשים נקראתי בצו מילואים ל"יום עיון דמוקרטיה" אשר התקיים במכון הרטמן בירושלים, מכון המזוהה עם גוון פוליטי מאד ברור, ולא בצד הימני של המפה הפוליטית. כקצין ממושמע ונאמן המשתדל לעשות את המוטל עליו על הצד הטוב ביותר, התייצבתי ליום זה. זאת על אף כותרות ההרצאות אשר התנוססו על גבי ההזמנה ועוררו תהייה אחת או שתיים לגבי מגמותיו של יום "דמוקרטיה" זה.

ביום זה שני דברים חרו לי עד מאד - הנטיה הפוליטית של יום זה, ובזבוז הכסף הרב. את יום הדמוקרטיה פתח אל"מ בקבע, המפקד גם על כוחות מילואים: "לא הזמנתי רבנים קיצוניים מהימין כי אותם שומעים מספיק בתקשורת ", אמר. לא היה צריך להוסיף הרבה כדי להבין את כיוון הרוח ביום מילואים זה. מכאן והלאה ניתן היה לחתוך את האוויר בסכין ולשמוע את חריקת הכיסאות מתזוזות האי נוחות שחשו יושביהם בהבינם את ה"דמוקרטיה".

לאחר ההרצאה הראשונה הבעתי את דעתי, כשניתן היה, ואף הצעתי לצרף למרצים מומחה שחושב אחרת. הכל במסגרת הדמוקרטיה שלשמה זומנתי, יחד עם עוד כלמעלה ממאה קצינים בדרגות סגן דרך סגני אלופים ואלופי משנה במילואים.

בהפסקה ניגש אלי אל"מ במיל' ואמר, "אני אומנם לא בדעותיך אך אני מסכים לכל מילה שאמרת. אני מנסה לזמן יום מילואים חשוב לאימון קשרים, מתוך דאגה לכשירותם בשעת חירום. והתשובה שאני מקבל כי יש מחסור חמור בתקציב לימי מילואים".

יום דמוקרטיה זה אליו זומנו קצינים בכל הדרגות, שרובם מנכ"לים, מנהלי חברות ובעלי עסקים פרטיים אשר מקבלים תשלום ליום מילואים בהתאם לשכרם. עלותו של יום זה עם שכר הקצינים, ובל נשכח תשלום למכון, למרצים, ארוחות, נסיעות ועוד, הנו גבוה מאד.

כשמדובר בהתנתקות, כנראה, כסף אינו מהווה בעיה.

כך נמשך היום עם הרצאה אחר הרצאה כאשר הדוקטורים והפרופסורים המלומדים לא מסתירים את דעתם הפוליטית ואת תמיכתם בהתנתקות, זאת מתוך דאגה שגם כלל הנוכחים באולם יכירו אותה תוך ניצול עמדת השפעתם כמרצים וכיודעי דבר.

לאחר שהבנתי שהעניינים חורגים מעבר לכל פרופורציה הגיונית ולגיטימית של כינוס צבאי, האמור להיות נקי מכל זיקה פוליטית, החלטתי כי יש עניין לציבור לדעת על דבר קיומו של יום עיון "דמוקרטי" זה. לכן, התראיינתי למהדורת חדשות מבט של אותו ערב.

לקראת סיום היום עלה האל"מ בקבע שכבר הפליא בדבריו בפתיחת היום ואמר: "אני מקבל טלפונים מדובר צה"ל לתת תגובות לתקשורת על אופיו של הכינוס. יש מישהו כאן שהדליף את תכניו של היום לתקשורת ואני אמצה איתו את הדין". כל שנותר לי לתהות על איזה הדלפה הוא דיבר. המכון הוא אזרחי, המרצים לבשו בגדים אזרחיים, ולא זכור לי שדובר שם על סודות מדינה ותורות לחימה.

כעבור ימים זומנתי לבירור אצל האל"מ מארגן הכנס, ב-8:00 בבוקר בלשכתו בירושלים. באותו יום השכמתי קום, חלילה לא לאחר. בהגיעי ללשכתו נאמר לי כי המפקד באימון ספורט ושאמתין. הבירור נערך בסופו של דבר בשעה 10:00 - כנראה אין ערך לזמנו של קצין מילואים...

בבירור הוסברו לי את חומרת מעשי והתבקשתי לחזור בי מדברי. כשאמרתי כי אני עומד מאחורי דברי, הוא בישר לי כי אני מושעה ממילואים עד לבירור אצל אלוף הפיקוד. האל"מ הסביר בגאווה כי יכול היה להביא לנו את פקודת הצבא בנושא ההתנתקות כמות שהיא, אך החליט להגדיל ראש ולהרחיב את היריעה בנושא זה על אף הסיכונים הכרוכים בכך.

לראשונה הסכמתי עם אותו אל"מ שאכן חובב הסיכונים, ואי שתיקתי נוכח הפוליטיזציה של הצבא היא כנראה חלק מאותם סיכונים. וכך למדתי שיעור מאלף באנטי דמוקרטיה בישראל 2005.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully