השמחה בחדר ההלבשה של הלייקרס מיד אחרי הזכייה באליפות השנייה, הייתה שונה מהראשונה. לא במראות, אלא בהרגשה. הלייקרס הרגיו שהם פתחו רצף נדיר של אליפויות, שיוכל להוביל את הקבוצה חזרה לימיה הגדולים ביותר ואולי אפילו לקבוע שיא חדש.
שאקיל אוניל, שרק לפני שנה עוד רבצה עליו חובת הוכחה עצומה, אמר: "האליפות הראשונה נועדה להוריד את הקוף הזה מהגב שלי. האליפות הזאת והבאות אחריה, יטביעו את חותמי ויכניסו את שמי להיסטוריה".
פיל ג'קסון, שעזב את שושלת שיקאגו רק בשביל להתחיל שושלת חדשה בהוליווד, דפק כרטיס לפני שהצהיר: "זאת הייתה עונה סוריאליסטית. שאקיל נתן לכולם מוטיבציה ואנרגיה. הוא השחקן הדומיננטי שלנו בסדרה".
לצד שאקיל וג'קסון המנוסים והמשופשפים, נראה דווקא בראיינט הצעיר רגוע מכולם. קובי, בקושי בן 23 ועם שתי אליפויות ברקורד, סיכם: "רצינו להוכיח לכולם שאנחנו יכולים לעשות את זה שוב. אחרי עונה כל כך ארוכה עם עליות ומורדות, זה סיפוק עצום לנצח בסוף".
תחילתה של מסורת מופלאה
17.6.2001 / 23:51