תנו להם להפגין, צבועים

ההתייצבות של האגודה לזכויות האזרח לצד מתנגדי ההתנתקות וזכותם האלמנטרית להפגין בתחומי מדינת ישראל היא צעד ראשון, אבל בהחלט לא מספיק, לאכיפת השפיות על רשויות החוק הכוחניות והחצופות במדינת ישראל.

אמנם, בתורת האסטרטגיה מוכר מאד העיקרון של יירוט מוקדם – שפירושו שאם אתה רוצה למנוע מהאויב לכבוש פסגה מסוימת, מוטב לעצור אותו כבר בכניסה לעמק ולא על מדרונות ההר. אבל מתנגדי ההתנתקות הם לא אויב אלא האחים שלנו, ואתם, ה"ה מופז, קראדי ובר-לב, לא תסתמו להם את הפה.

רצועת עזה אינה חלק ממדינת ישראל. ישראלים השוהים בה – בין אם הם נמצאים שם זה חמש דקות או שלושים שנה – עושים זאת בחסד הרשויות, שזכותן לסגור אותה לאזרחים בהתראה של רגע בכל עת שיעלה הרצון מלפניהם. עד כאן, הכל טוב ויפה.

אבל בפעם האחרונה שבדקתי, כפר מימון עדיין היה בתחומי מדינת ישראל. כך גם העיר נתיבות וכך אפילו הרחבה הצמודה למחסום כיסופים. במדינת ישראל יש חופש תנועה, חופש התקהלות וחופש ביטוי, ואוי לנו אם איזה קצין היסטרי שהחליט לעשות לעצמו חיים קלים יוכל בהינף יד לבטל את הזכויות הללו. במיוחד אם לקצין הזה קוראים רב ניצב, רב אלוף או ראש הממשלה. העובדה שלא רק המשטרה אלא גם הצבא, בהוראת שר הביטחון, מעלה בכלל בדעתו לחבל בזכות הזו מוכיח את הצורך בחוק צינון. אולי שנתיים באזרחות היו מבהירות למר מופז כמה סוגיות יסוד בדמוקרטיה – מושג שאינו קיים כלל בצבא.

זכותם של מתנגדי ההתנתקות להתנגד להתנתקות. זכותם לעשות נפשות להתנגדותם זו. זכותם למקד אל עצמם, אל כאבם ואל טיעוניהם את תשומת הלב הציבורית ואפילו את כוח האדם של רשויות הביטחון. זכותם לנסוע באוטובוסים לכל מקום בארץ ולהפגין בו. זו זכותם. אם המשטרה חושבת שמישהו הולך לעבור על החוק, שתפעל בהתאם. אבל אי אפשר להפליל ציבור שלם, להתייחס לכל האלפים האלה כפושעים בפוטנציה.

אם רוצים עשרות אלפי מתנגדי התנתקות להפגין נגד התוכנית בנתיבות, אסור לאיש למנוע זאת בעדם. אם הם רוצים לצעוד מנתיבות לכפר מימון, על המשטרה ללוות אותם בדרכם למען לא יאונה להם רע ולמען יישמר במידת האפשר הסדר הציבורי בדרך. אם הם רוצים לצעוד מכפר מימון לרעים, ואפילו עד סף מחסום כיסופים (או כל נקודת כניסה אחרת לרצועת עזה) – הם יעשו זאת ואף שליט לא ימנע זאת. ינסו להיכנס לתוך רצועת עזה? אז, ורק אז, זכותן של הרשויות לעצור אותם. לא הרף עין ולא סנטימטר אחד לפני כן.

רוב עם ישראל מסכים (לא בלב שלם, אבל מסכים) לתוכנית ההתנתקות, שלמרות כל הבעיות עברה באופן חוקי בכנסת ברוב מוחץ. אבל אפילו שמאלנים אדוקים לא יסכימו שבשם תוכנית זו ייקבע תקדים של החלת נורמות של כיבוש בתחומי המדינה. אם זה המחיר, כולנו נהיה כתומים – ואת זה, אריק, אתה לא רוצה. אז תסביר לכוחותינו שירגיעו ומהר, לפני שיהיה מאוחר מדי.