פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שאלת תם – מה זה מועצת יש"ע?

      איך נבחרים למועצת יש"ע? איך היא צברה כל כך הרבה כוח? יש שם חילונים? על איזו גבעה הם יושבים ומאיפה יש להם כסף?

      מועצת יש"ע, או בשמה המלא "מועצת הישובים היהודים ביהודה, שומרון וחבל עזה" הוקמה בד בבד עם הקמתן של ההתנחלויות הראשונות, לאחר מלחמת ששת הימים. מייסדה ומי שעמד בראשה בשנים הראשונות הוא ישראל הראל, תושב עפרה. כיום כוללת המועצה את ראשי כל הרשויות ביש"ע: ראשי הערים, המועצות האזוריות והמועצות המקומיות (כ-25 אנשים, נכון להיום) וכן אנשי ציבור התומכים ומזוהים עם ההתיישבות ביש"ע, בהם אורי אליצור, גאולה כהן, חנן פורת, אליקים העצני והרב משה לווינגר. המועצה בהרכבה המלא מתכנסת לעיתים רחוקות, פעם בחודש או אפילו פחות, ומי שמנהל אותה בפועל היא הנהלה המצומצמת, שנהגה להתכנס בימים כתיקונם פעמיים בשבוע, אך בימים אלה היא מתכנסת מדי יום.

      לפני 3 שנים נבחרה בפעם האחרונה ההנהלה המצומצמת, ובראשה עומד בנצי ליברמן, המשמש גם כראש המועצה האזורית שומרון; מ"מ היו"ר - חסדאי אליעזר, ראש מועצת אלפי מנשה; סגן יו"ר – שאול גולדשטיין, ראש המועצה האזורית גוש עציון; כן חברים פנחס וולרשטיין, ראש המועצה האזורית מטה בנימין, צביקי בר חי, ראש המועצה האזורית הר חברון, חבר - זאב חבר (זמביש), מזכ"ל אמנה – הזרוע המיישבת של גוש אמונים, "קבלן בניית הישובים", כהגדרתה של דוברת המועצה, אמילי עמרוסי, יהודה כהן – ראש מועצה מקומית אלקנה, אבנר שמעוני – ראש מועצת חוף עזה ועמרוסי עצמה.

      בניגוד למשתמע אולי משמה, המועצה אינה מתכנסת בקראוון על גבעת טרשים נידחת, אלא יושבת במשרדיה בגבעת שאול בירושלים. החברות והפעילות במועצת יש"ע הן על בסיס התנדבותי, פרט לצוות לוגיסטי בן חמישה אנשים, העובד בתשלום. לדברי עמרוסי, המועצה פתוחה בפני כל מי שמוכן להשקיע מזמנו ולהגיע לפעילות. "אין מבחני כניסה. מי שמוכן לישון באוהל מול לשכת ראש הממשלה, לקחת חלק בישיבות, שבימים אלה מתקיימות כמעט מדי יום, לגייס כספים ולעשות את כל העבודה שאינה כרוכה רק בכיסוי תקשורתי – מוזמן".

      אז מה עושים שם?

      עמרוסי מגדירה את המועצה כ"ארגון חוץ פרלמנטרי, שתפקידיו הן מתן מענה מוניציפלי ואידיאולוגי לכל הישובים ביהודה, שומרון ועזה. למעשה מדובר בגוף המקביל למרכז השלטון המקומי – רק לישובים באזור יש"ע". כך למשל מטפלת מועצת יש"ע בענייני הביטחון של ההתנחלויות - אוטובוסים, מיגון ותאורה – בהשמת עובדות סוציאליות וגננות.

      המועצה עוסקת כמובן גם בצד האידיאולוגי של ההתישבות ביש"ע באתר הבית מוגדרות שלוש מטרות על: קידום וביסוס ההתיישבות ביש"ע; חתירה להחלת הריבונות הישראלית על שטחי יש"ע וסיכול השגת הסכמים מדיניים הפוגעים בשלמות הארץ. "זאת, הן בגלל זכותנו המוסרית והטבעית על כל שטחי ארץ ישראל, והן בשל הנסיון המר שהנחילו לנו עד כה ההסכמים המדיניים שנחתמו".

      לקו האידיאולוגי של המועצה אין שום תוקף מחייב עבור תושבי השטחים. בשנה האחרונה עמדה המועצה בחזית המאבק נגד ההתנתקות, אך לא הצליחה להציג חזית אחידה מול קבוצות קיצוניות יותר בקרב המתנחלים.

      עד לפני ארבע שנים היתה מועצת יש"ע גוף חילוני מאוד, בהנהגתם של בני כשריאל, ראש המועצה המקומית מעלה אדומים, שכיהן כיו"ר ורון נחמן, ראש מועצת אריאל, שהיה חבר ההנהלה המצומצמת. כיום כל חברי ההנהלה המצומצמת של המועצה הם דתיים, פרט לחסדאי אליעזר מאלפי מנשה. איפיון אחר של מועצת יש"ע, לפחות בקרב ההנהלה המצומצמת, הוא התבססותה על בני הדור הראשון של המתנחלים, בני ה-50 ומעלה, תושבי ההתנחלויות המבוססות. לבני הדור השני, שכבר נולדו בהתנחלויות, ולנוער הגבעות אין שם עדיין ייצוג. עמרוסי, בת גילם של הילדים של חברי הנהלת מועצת יש"ע, מודה שהיא מורידה את הגיל הממוצע בכמה עשורים טובים, אולם טוענת כי הצעירים, שמשמשים כמזכירי ישובים, כבר מורגשים בהרכב הרחב של מועצת יש"ע, ובתוך כמה שנים יורגשו גם במועצה.

      התקציב

      עד לסוף 2004 מומנה מועצת יש"ע משני מקורות עיקריים – תקציבים שהעבירו לה רשויות מקומיות בתחומי השטחים, ותרומות, רובן מחו"ל. בנובמבר 2004 הגישה תנועת שלום עכשיו עתירה לבג"ץ, בדרישה לקבוע שתקציב המועצות המקומיות בשטחים יופנה לצרכים מוניציפלים בלבד, ולא, למשל, למימון פעילותה של מועצת יש"ע.

      בשימוע שערך משרד הפנים לראשי המועצות המקומיות ביש"ע, בהם חברי ההנהלה המצומצמת של מועצת יש"ע, עלה כי בשנים 2003-2004 הוציאו חמש רשויות מקומיות מעבר לקו הירוק - מטה בנימין, שומרון, בית"ר עלית, בית אריה וגוש עציון - כ-12 מיליון שקלים למימון תקציב מועצת יש"ע. עוד עלה מהחקירה כי הסכומים עליהם דיווחו חלק מהרשויות נמוכים מההעברה בפועל למועצת יש"ע. בעקבות העתירה הוצא צו ביניים האוסר על העברת כספים מרשויות מקומיות למועצת יש"ע.

      כיום, לטענת עמרוסי, מתקיימת המועצה רק בזכות תקומות, ומצבה הכספי דחוק ביותר. "דווקא בימים בהם אנו זקוקים לכל שקל נגד המאבק, אנחנו עניים מרודים. למזלנו הרב מרדכי אליהו הסכים להגדיר את התרומה למועצת יש"ע כמעשר, אותו חייב כל אדם דתי להפריש. כמו כן עשינו מגבית מבית לבית בהתנחלויות, ואחוזים גבוהים נענו לבקשתנו להורות על הוראת קבע של 100 שקל בחודש עבור המועצה. בנוסף יש כמובן תרומות רבות מחו"ל".

      לדברי עמרוסי מועצת יש"ע מתרימה בעיקר יהודים, ובכל מקרה אינה פונה לנוצרים פונדמנטליסטים בבקשת תרומות. "תרומות מנוצרים מתקבלות רק אם הן למטרה ייעודית, כמו 2000 שכפ"צים, למשל".