התגלתה מגילה גנוזה עם קטעים מספר ויקרא

מגילה גנוזה חדשה התגלתה באזור נחל ערוגות. המגילה מיוחסת לתקופת מרד בר כוכבא ולפליטי המרד, שהסתתרו במערות מדבר יהודה בשנת 135 לספירה.

"ידיעות אחרונות" מדווח, כי באוגוסט 2004 נקרא פרופ' חנן אשל, מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן, להעריך מגילה לא ידועה. אשל סירב להעריך את מחירה, בטענה כי מגילה, בניגוד למטבעות או לחפצים, היא ממצא יחידאי. אנשי הקשר אישרו לאשל לצלם את המגילה ואחד מעוזריו החל במחקרה.

כחצי שנה לאחר מכן נתקל אשל שוב במגילה, שהיתה כבר על סף התפוררות. אשל הצליח לרכוש את הממצא במחיר של 3,000 דולר, מכספי קרן המחקר של יסלזון. הוא העביר אותה לידי אמיר גנור, ראש היחידה למניעת שוד עתיקות ברשות העתיקות, שעסק במעקב אחרי כנופיית שודדי העתיקות שגילתה את המגילה.

המדובר בשתי פיסות קלף מעור צבי, בגודל של כ-35 סמ"ר, אשר השתמרו במשך כמעט 2,000 שנים ונמצאו מכוסות באבק וגללי עטלפים. על גבי פיסת המגילה שנמצאה כתובים שברי פסוקים מספר ויקרא, פרק כ"ג, העוסקים בחג הסוכות. ההבדל היחיד בין הטקסט במגילה לבין הטקסט התנ"כי המוכר כיום הוא חולם חסר אחד באחת המלים.

עד היום נמצאו 14 מגילות מימי בר כוכבא. המגילה החדשה היא הראשונה מספר ויקרא. אשל מסביר את אחת ממשמעויות התגלית: "הפעם האחרונה שבה פליטי המרד קראו בתורה היתה בפסח שנת 135. על פי ממצאים בוטניים שנמצאו במערות, כמו פירות בר עונתיים מהחודשים ספטמבר ואוקטובר, שיערנו שהם ברחו בסתיו. כעת נראה לנו שבמהלך קיץ אותה שנה הם העבירו צידה והתכוננו לבריחה".

לאור התגלית, קורא פרופ' אשל לשוב ולחקור את מערות מדבר יהודה. "החשיבות של התגלית היא שיש סיכוי למצוא אזור מגילות נוספות. אני מרגיש כשלון על כך שכבר סרקנו את מערות נחל ערוגות ויכולנו להקדים את השודדים, אבל פספסנו".

המגילות הן כתבי קודש שהשימוש בהם הופסק, ומאחר שעל פי ההלכה אין להשמידן, הן נקברו או הוטמנו בגניזה. למגילות ערך היסטורי רב, כעותקים קדומים של התנ"ך, הספרים החיצוניים או הברית החדשה.