אחת מכל 20 נערות בגיל ההתבגרות ויותר משני אחוזים מכלל האוכלוסיה בארה"ב כיום נגועים במחלת המין כלמידיה. כך דיווחו חוקרים אמריקאים אמש.
על פי הסקר שערך המרב לבקרת מחלות (CDC) בארה"ב, נשים הרות המטופלות במרפאות ציבוריות ובני נוער מרקע של מצוקה כלכלית חשופים במיוחד להידבקות במחלה הבקטריאלית, שעלולה לגרום לבעיות חמורות, כולל פגיעה בלתי הפיכה בפוריות, אם לא מטפלים בה בזמן.
"למחלות מין אין לעתים קרובות כל תסמינים, ולכן הן עלולות לחמוק מאבחון וזיהוי", אמר ד"ר ג'ון דאגלס, מנהל המחלקה למניעת מחלות מין ב-CDC. הגברת מאמצי האיתור והמניעה חיונית כדי לוודא שאנשים צעירים לא יסבלו מההשפעות ארוכות הטווח של הכלמידיה, כולל אי-פריון", אמר דאגלס.
ה-CDC האמריקאי מסר, בפגישה של האגודה הבינלאומית למחלות מין באמסטרדם, כי מאמצים ממשלתיים בארה"ב מנעו מיליוני הידבקויות וחסכו, על פי ההערכות, חמישה מיליארד דולר בעלויות רפואיות ישירות במהלך 30 השנים האחרונות.
חוקרי ה-CDC מצאו כי 2.2 אחוזים מכלל האמריקאים בגילאי 14-39 נגועים בכלמידיה. 4.6 אחוזים מכלל הנשים בגילאים 14-19 נמצאו כנגועות.
נוער ובוגרים צעירים מרקע של מצוקה חשופים יותר לסכנת המחלה, וכעשרה אחוזים מאוכלוסייה זו נמצאו נגועים בכלמידיה. בנוסף, 5.8 אחוזים מתוך 86 אלף נשים בגילאים 15 עד 45, שטופלו במרפאות הריון ציבוריות, נמצאו נגועות. ב-2003 היתה הכלמידיה מחלת המין הנפוצה ביותר בארה"ב, עם 877,478 מקרים רשומים.
את הכלמידיה ניתן לרפא בקלות באמצעות אנטיביוטיקה, אולם היא מרבה לחמוק מאבחון בשל מיעוט התסמינים להם היא גורמת. בנוסף לבעיות פוריות יכולה המחלה לגרום לדלקת האגן, הריון חוץ-רחמי וכאב כרוני באגן.
כל מה שרציתם לדעת על הכלמידיה
חיידק הכלמידיה טרכומטיס יכול לעבור על ידי יחסי מין ואגינליים, אוראליים או אנאליים עם בן זוג נגוע. כמו כן אשה יולדת אשר נגועה עלולה להעביר את הזיהום לילוד בעת הלידה (עשוי להתבטא בדלקת עיניים או דלקת ריאות בילודים).
מרבית הזיהומים בכלמידיה הינם שקטים, כלומר לא גורמים לסימפטומים, ולכן פעמים רבות אינם מאובחנים עד לשלב מאוחר יותר, עם הופעת הסיבוכים. אולם, אצל גברים ונשים עם המחלה עשויה להופיע הפרשה מאיבר המין וכאבים בעת מתן שתן. התסמינים מופיעים בדרך כלל כשבוע עד שלושה שבועות לאחר החשיפה.
רופאים מזהירים, כי ניתן לטעות בין זיהום מכלמידיה לבין זיבה , בעלת המאפיינים הדומים, ושתי המחלות עלולות, לעיתים, להופיע יחד. הבדיקה האמינה ביותר לביצוע האבחנה היא לקיחת תרבית של ההפרשה באיבר המין. במעבדה יכולים לגדל את החיידק עצמו וע"י כך לעשות אבחנה חד משמעית. התשובות מתקבלות לאחר 3-4ימים בערך.
הטיפול העיקרי במחלה הוא טיפול אנטיביוטי. הרופאים ממליצים לבדוק את כל הפרטנרים המיניים של האדם החולה, ולטפל בהם בהתאם לצורך למניעת הדבקות חוזרת והתפשטות המחלה.
בגלל שבזיהום מכלמידיה הסימפטומים יכולים להיות שקטים, פעמים רבות אנשים נגועים שאינם יודעים זאת עשויים להעביר את המחלה לבני זוגם. יש הממליצים לכל אשה (במיוחד מתחת לגיל 25) אשר אין לה פרטנר קבוע להיבדק באופן שגרתי, גם בהיעדר סימפטומים.
שימוש בקנדומים או דיאפרגמות עשוי להפחית את שיעורי ההדבקה במחלה.