האדמות הפלסטיניות, הנמצאות כיום בתחומי ההתנחלויות, אינן מהוות סלע מחלוקת בקרב תושבי עזה. חלק מהאדמות האלה הן בבעלות משפחות פלסטיניות, המחזיקות במסמכי בעלות על הקרקע. באדמות אחרות התגוררו משפחות פלסטיניות במשך דורות, לפני שהופקעו לטובת ההתנחלויות, וזה מקנה להם את הזכות על הקרקע. סוג נוסף של אדמות הינו אדמות "ממשלה", כלומר הבעלות עליהן נמצאת בידי הרשות הפלסטינית.
לאחרונה היו הרבה סיפורים כאילו סוחרי קרקעות סוגרים עסקאות בקרקעות שיפונו, אך הדבר אינו נכון ואינו אפשרי, מאחר שהרשות הפלסטינית הכריזה כי היא לא תרשה עסקאות נדל"ן, בעיקר בקרקעות המתפנות, במשך כל תקופת ההתנתקות. כל עסקה שתיעשה תהיה לא לגיטימית וחסרת תוקף. בעלי הקרקעות שיפונו יגישו את המסמכים שברשותם לבית המשפט, והוא היחיד שמוסמך לפסוק בענייני בעלות ולקבוע האם יקבלו את הקרקעות בחזרה לידיהן.
הדיווחים על עליית מחירים בתחום הנדל"ן והקרקעות בעזה בתקופה האחרונה הם נכונים, אך אינם קשורים רק להתנתקות. זהו תהליך טבעי שמתרחש מדי שנה בחודשי הקיץ, אפילו בשנות האינתיפאדה הקשות ביותר. הגורם לכך הוא בני המשפחה של תושבי עזה, המתגוררים באופן קבוע במדינות שונות בעולם, ומגיעים לביקורים מדי קיץ כשברשותם סכומי כסף שהם מעוניינים להשקיע במולדתם. הם קונים חלקת אדמה או בית שיישאר בהשגחת אחד מבני המשפחה המתגוררים בעזה, ובהמשך חוזרים לגור בו או מוכרים ברווח. עליית המחירים הנוכחית היא אם כן טבעית מאוד, אך היא מתגברת בגלל התחושה של ביטחון ויציבות פנימית עם ביצוע ההתנתקות, ותקווה כי אפשר יהיה להסתובב בחופשיות ברצועה לכל אורכה, ולקנות ולהשקיע איפה שרוצים. בינתיים המחירים עולים: דירה בת שלושה חדרים בבית קומות באזור טל אלהווא, הנמצא בדרום עזה, קרוב לנצרים, ונחשב לאזור טוב של בתים חדשים, עולה 17 אלף דולר. דונם אדמה במחנה הפליטים אל בורייג', עולה 30 אלף דינר ירדני - 193 אלף שקל.
בנוסף לאיסור קנייה ומכירה של אדמות, נקטה הרשות הפלסטינית בעוד כמה צעדים לקראת ההתנתקות, כולל הכנת כוח מיוחד המונה 5,000 חיילים, שיוצב בהתנחלויות שיפונו. אמצעי התקשורת הישראליים והפלסטינים תיעדו את אימוני הכוח הזה בעזה, ואת הביקורים של שר הפנים והביטחון הלאומי הפלסטיני, יוסוף נאסר, אצלם. הציבור הפלסטיני עדיין אינו מבין בדיוק את משימתו של הכוח הזה: האם הם יוצבו במרחק מההתנחלויות בעת הפינוי, כדי שהוא יתבצע באופן חלק ומתואם, או שהם ייכנסו אל ההתנחלויות לאחר הפינוי ויישארו שם בזמן הריסת הבתים ופינוי הפסולת, עד להחזרת הקרקעות לבעליהם? בסופו של דבר מה שחשוב הוא שהעניין יסתיים בטוב, ללא סכנה או איחור.
גואלי הקרקעות מנוה דקלים
בשולי עניין הקרקעות, היה עוד סיפור שהעסיק הציבור הפלסטיני, אך לא זכה להבלטה בישראל. בחמישי ליולי הופיעה ידיעה על דריסתם של 8 פלסטינים בדיר אל בלאח בידי מתנחלים מנוה דקלים. בידיעה בטלוויזיה הישראלית בערבית דווח כי קבוצה של מתנחלים, מלווים בערבי-ישראלי, נכנסו לאסוף תרומות באזור נוה דקלים. הפלסטינים התנפלו עליהם והם, באקט של הגנה עצמית, פגעו בהם במכוניתם ונמלטו. למחרת הובהרה התמונה במלואה באמצעי התקשורת הפלסטינים, והתברר כי מדובר בסיפור ארוך ומפותל.
קבוצה של מתנחלים וערבי-ישראלי הגיעו לדיר אל בלאח באזור הסמוך מאוד לנוה דקלים, והציגו את עצמם כשליחיו של גרמני עשיר המחלק תרומות לפלסטינים. הם נתנו לכמה אנשים שמסרו להם את כתובתם ושמותיהם אלף דולר, וכעבור חודש, בתחילת יולי, חזרו וביקשו מכל מי שקיבל כסף לחתום על מסמך (כתוב בערבית, כך שהחותמים לא הבינו על מה הם חותמים), אותו הציגו כמכתב תודה לתורם הגרמני. רוב התושבים חתמו, כשהם יושבים בתוך המכונית של המתנחלים. לאחר מכן התברר לאנשים שהם חתמו בעצם על מסמך של מכירת האדמות שלהם תמורת 6,500 דולר, ואף התחייבו לפנות את בתיהם בתוך יומיים מתאריך החתימה. אז התנפלו הפלסטינים על המתנחלים, והצליחו לקבל בחזרה את רוב המסמכים החתומים, חוץ משניים שנשארו בידיהם. כשהמתנחלים ניסו לברוח לכיוון נוה דקלים, הם דרסו את שמונת הפלסטינים שהיו במקום. העיתונות הפלסטינית פירסמה כי חייהם של שני האנשים שמסמכיהם לא הוחזרו נמצאים בסכנה, וקראה לממשלה הישראלית למהר ולתפוס את המתחזה הגרמני, ולבטל את מסמכי המכירה.
זהו רק אחד מהסיפורים האחרונים המופיעים עכשיו על רקע גזל האדמות מהפלסטינים. כנראה שהמתנחלים מנסים לנקוט בכל הצעדים הלא חוקיים כדי לטעון על בעלות בקרקעות שליד ההתנחלויות. אנו עדים להרבה מקרים כאלה, בעיקר באזור ירושלים, בהם מתבצעות העיסקאות באמצעות אדם שלישי הקונה את הנכס ומוכר ליהודים, או עסקה המתבצעת באמצעות מסמכים מזויפים או פשוט לחץ ואיומים על בעלי קרקעות למכור.