גוונים של שחור

איזהו שחור? לפי עובד (שם ליטאי נפוץ) קראוס – מיכאל "לופא" קדוש. איזהו לבן? לפי עובד קראוס..אז זהו, שכאן קצת התבלבלתי. אלון חלפון פולני? אולי רוסי? לא, לא, צאצא ליהדות גליציה המפוארת! לא? מה לא? חלפון זה בכלל טוניסאי? אתה בטוח? וגיא לוי? מה הצבע של גיא לוי? אפור כהה, אפילו מאוד, אבל בטח לא שחור. ויוסי בניון, הפועל באר שבעי נוסף, מה צבעו לפי מגדיר הצבעים הלאומי החדש? ירוק? כמו הדולר? ירוק, כמו הדשא בקריית אליעזר? ירוק, כמו הירוק של מכבי חיפה? אז זהו, שלא. יוסי בניון הוא שחור. זאת אומרת, מרקע סוציו אקונומי שלא הולם את מעמדו של עובד קראוס. (אל תבלבלו בינו לבין אלון חלפון) יוסי בניון הוא מדימונה במקור. שחור כמו הלילה.

וחיים רביבו? מה צבעו של חיים רביבו? נו, אתם צוחקים, שחור, בוודאי. כמו השיער שלו. כמו צבע השערות שלו על הרגליים. כמו צבעם של כל האנשים מאשדוד. כולם יודעים שאשדוד שחורה. מה לא ידעתם? שחור פחם. רגע, רגע, עוד לא גמרנו. מה בנוגע ליוסי אבוקסיס? שחור! פיני בלילי? שחור! סלים טועמה? איזה צבע באמת יש לערבים? שחור משחור. שלא תדעו.

מר קראוס, בוודאי לא יצא לך לשים לב, אבל בכדורגל הישראלי, בעצם, בישראל עצמה, כולנו, איך לומר זאת בעדינות – שחורים. לגמרי. אומת מהגרים, שלפחות בראשית ימיה, הייתה בור שחור של רקע סוציו אקונומי נמוך. בוודאי לא קראת בביוגרפיה של פלה, של מראדונה, של אורי מלמיליאן, של משה סיני ושל עוד עשרות אלפי שחורים, שהגיעו מרקע סוציו אקונומי נחות, שהכדורגל, הספורט של הדפוקים, של השחורים, נתן בידם את סיסמת הכניסה לעולם של הלבנים. עולם בו הכסף מדבר, בו הגזענות שולטת, בו צבע עורו של אדם והמוצא המשפחתי שלו חשובים יותר מאישיותו, סגנונו והליכותיו. עולם לבן. העולם שלך, מר קראוס.

והכסף שלך, מר קראוס, הפרנסה שלך, אדוני הסוכן, מבוססת על שחורים. על זכותך לסחור בהם, לנפנף בתוויות המחיר שלהם, ולהרוויח עליהם כסף. הרבה כסף. הרבה כסף שחור אתה עושה, מר קראוס.

להתאחדות לכדורגל אני קורא לא להתערב בפרשה. חבל על הזמן ועל הטרחה. מר קראוס אינו זקוק לנזיפה. הוא זקוק ללקח. מי טוב ללמדו את השיעור הזה אם לא קהל הלקוחות השחורים שלו? יוציאו למר קראוס את הכרטיס השחור, כולם, עד לאחרון השחורים בהם, ויביאו את מר קראוס להרגיש על בשרו, כיצד זה להיות חבר במשפחת הרקע הסוציו האקונומי הנמוך. זאת אומרת, שחור.