בתפקיד אלוהים

לחוסם הכבישים,
שלום.

מאיזושהי סיבה, אתה וחבריך סבורים שחסימות כבישים, צעד המנוגד לחוקי התורה (וגם לחוקי המדינה, אם זה אכפת לך בכלל), יצליחו לסכל את תוכנית ההתנתקות. אתה משוכנע באמת ובתמים שהעובדה שאני ועוד אלפי אנשים שנתקעים בכבישים, תציל את גוש קטיף ותקבור את תוכנית ההתנתקות. אבל פרט לכל זה, חשבת קצת? אני יודע שכיום כל מה שאתה חושב עליו זה גוש קטיף, אבל על העם שלך, חשבת?

אתה מגדיר את עצמך ציוני-דתי, וכך גם אני. הציונות הדתית דוגלת ב'משולש הנצחי': תורת ישראל, ארץ ישראל ועם ישראל. את הערכים האלה אנו, כציונים דתיים, אמורים ליישם בחיי היום-יום שלנו ובהם אנו מאמינים. בחסימות כבישים אין תורת ישראל, גם ארץ ישראל אין כאן, שכן חסימת כביש לא תתרום כלל לארץ ישראל. עם ישראל ודאי שאין כאן. אז במה אתה מאמין? על איזה בסיס אתה חוסם?

תנסה לחשוב קצת בהיגיון. במו אוזני שמעתי דו-שיח בין אדם שמכוניתו נחסמה לבין אחד מהחוסמים. "יש לי באוטו אישה שיש לה ניתוח עוד רבע שעה. היא מחכה לניתוח הזה כבר ארבעה חודשים, ועכשיו אני לא יכול לעבור. שזה ירבץ על מצפונך". ישנם עוד הרבה כאלה שלא יכלו לדבר איתך ועם שאר החוסמים. אמבולנסים עם חולים שחייבים להגיע לבית חולים; אדם במכונית פרטית שאשתו כורעת ללדת, גם הם צריכים להגיע לבית חולים, ועוד המון מקרים שבחלקם כרוכה גם סכנת נפשות.

לך בעצמך אין הסבר כיצד החסימה תסכל את ההתנתקות, ואין לך גם הסבר איך אתה מעז לשחק את אלוהים, ולהחליט מי ייתקע ומי ייסע – מי יחיה ומי ימות. איך אתה מעז לקחת אחריות על חיי אדם? איך אתה מסוגל לחסום מכונית של אדם שאשתו צריכה ללכת לניתוח? כששאלתי את חברי, חוסם כבישים גם הוא, את השאלה הזו, הוא ענה לחרדתי כי ע"י סיכול תוכנית ההתנתקות ("הגירוש", "החורבן", "הטרנספר" כהגדרותיו) הוא יציל חיי אדם בעתיד, ולכן זה בסדר שעכשיו אנשים מקפחים את חייהם.

על מנת שפעילות טרוריסטית זו לא תישנה, אין מנוס אלא מלהכניס אותך ואת חבריך החוסמים לכלא עד אחרי ההתנתקות. רק כך פחות כבישים ייחסמו, פחות דם חיילים יישפך, והצעד החשוב וההיסטורי של ההתנתקות לא יהיה מלווה בבלגן שאתה וחבריך כל כך אוהבים.

* אריאל הורוביץ הוא תלמיד הישיבה התיכונית "חורב" בירושלים וחניך בתנועת "בני עקיבא".