בארץ נמכרים מוצרי מזון העוברים שינוי גנטי שהשפעותיו על בריאותכם ועל הסביבה אינן ידועות, הידעתם? סביר להניח שלא וגם לא תדעו: משרד הבריאות מעכב סימון מתאים של המוצרים, וזכותו הבסיסית של הצרכן לדעת מה הוא קונה נרמסת בגלגלי הבירוקרטיה הישראלית.
מזון מהונדס גנטית הוא מזון שתכונותיו הבסיסיות שונו באמצעות תהליך הנדסה גנטית, במסגרתו נלקחו גנים מאורגניזם מסויים והועברו אליו. גידולי המזון המהונדס גנטית הנפוצים הם סויה, תירס, כותנה וקנולה.
השימוש בטכנולוגיה זו מעורר ויכוח עולמי רב משתתפים ואינטרסים, שהציב את חברות הביוטכנולוגיה והמדענים העוסקים בתחום מול ארגוני סביבה, אנשי דת ומתנגדים נוספים. קצרה היריעה מלפרט את הטיעונים המועלים במסגרת פולמוס זה, המערב בתוכו שאלות של מדע, רפואה, אתיקה, דת, סביבה ועוד. מתנגדיו של המזון המהונדס מרבים להתייחס לחשש האפשרי מפני פגיעה עתידית באדם ובמערכת האקולוגית. בנוסף נטען כי לאור חדשנותה של הטכנולוגיה, לא קיים עדיין בסיס ידע מספק לגביה, כדי שניתן יהיה לערוך תהליך הערכת סיכונים ראוי. מנגד, תומכיה הנלהבים של הטכנולוגיה גורסים בין השאר כי השימוש בה יאפשר לייצר מזון מזין יותר בקלות ובמהירות ויסייע לפתור את בעיית הרעב בעולם.
במקביל לסוגיות פילוסופיות-תיאולוגיות לגבי התערבות האדם בבריאה, עולות גם שאלות פרקטיות הקשורות לצמחונות, טבעונות ושמירת כשרות. האם צריכת עגבניה שהוסף לה גן של בעל חיים מהווה בעיה עבור אנשים, שאמונתם שוללת צריכת בשר, כמו צמחונים וטבעונים? בעיות מסוג זה ניתנות לפתרון באמצעות סימון ברור על אריזת המזון שעבר שינוי גנטי.
כרגיל, אנחנו לא ממציאים את הגלגל. באיחוד האירופי קיימות הנחיות לגבי בטיחות מזון מהונדס גנטית, הכוללות בין השאר גם חובת סימון. אנגליה, צרפת וגרמניה כבר אימצו את ההנחיות ומיישמות אותן בחקיקה מדינתית. לא זאת בלבד, אלא שחובת הסימון של מוצרי מזון מהווה חלק מהזכות למזון ראוי (adequate food), שהוכרה במסגרת סעיף 11 לאמנה לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות של האו"ם. בדברי ההסבר לאמנה מצוין הזכות כוללת בתוכה את הזכות לצריכת מזון נטול אלמנטים זרים/חיצוניים, תוך התאמתו לתרבות הספציפית, לקיחה בחשבון של ערכים הנוגעים אליו ועדכון הצרכן לגבי הרכבו המדויק.
המצב בישראל
ישאל הקורא הנבון "ומה המצב בישראל?" הגענו לשלב התשובה המרתיחה. עיון באתר משרד הבריאות, המופקד על התקנת תקנות בנוגע למוצרי מזון, חושף את גודל האבסורד. המשרד הקים בשנת 1997 את הוועדה למזון חדיש, שהורכבה מנציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים והציבור. מטרת הועדה הייתה לגבש את עמדת משרד הבריאות ומדיניותו בנושא מזון מהונדס גנטית ולהסדיר את הנושא מבחינה תחיקתית.
הוועדה פעלה באיטיות ראויה לציון, תוך שנציגי משרד התמ"ת מביעים התנגדות עקבית לחובת הסימון. לבסוף, לאחר מהמורות ומכשולים, השלימה הוועדה את עבודתה ביולי 2004(!) והגישה את תוצרה, טיוטת עקרונות לתקנות סימון מזון מהונדס גנטית, לצורך ניסוח התקנות והמשך תהליך החקיקה.
אנו, סטודנטים מהתוכנית לצדק סביבתי באוניברסיטת ת"א, מלווים את הטיפול בתקנות מזה מספר שנים, בשם ארגון "פעולה ירוקה" וארגון "ידידי כדור הארץ המזרח התיכון". הליך ניסוח התקנות, שנעצר במהלך השנה האחרונה בלשכה המשפטית במשרד הבריאות, הינו הליך פשוט וטכני, שאינו מצריך השקעת משאבים ניכרים, אולם "תוקע" את קידום התקנות. חרף פניותינו לגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות בהצעת עזרה בניסוח התקנות ובקשותינו להאצת הטיפול בהן, נענינו בשלילה. פניותינו החוזרות לד"ר דורית ניצן-קלוסקי, מנהלת שירותי המזון והתזונה, האחראית על הנושא, זכו להתעלמות בוטה.
בעלון משרד הבריאות בנושא נכתב, כי נושא הסימון הפך לנושא חשוב בדיונים על מזון מהונדס ברחבי העולם וכי משרדים ממשלתיים, ארגוני צרכנים וגורמי שיווק מזון בעולם ובארץ מאמינים בזכות הצרכן לדעת, האם השתמשו בטכנולוגיית הנדסה גנטית בייצור המזון או רכיבים ממנו, ולכן דורשים סימון מוצרים אלה. עוד נכתב שם, ש"בארץ, אנו מאמצים את הגישה המאמינה שלציבור זכות לדעת והוועדה למזון חדיש של משרד הבריאות פועלת להסדרת נושא סימון המזון שעבר שינוי גנטי באופן חוקי. אנו מקווים שתוך זמן קצר תפורסם תקנה בנושא". האמנם?
כנראה שגורמים מסויימים לא מעוניינים שנדע מה מרכיב את מוצרי המזון, שאנו וילדינו צורכים. ללא קשר לפולמוס העולמי בנושא מזון מהונדס גנטית, הם אינם סבורים כי זכותנו לדעת האם המזון אותו אנו צורכים עבר שינוי גנטי, וכי לצרכן יש זכות לבחור איזה סוג מזון הוא מכניס לפיו. ובינתיים, נמשיך להיות שפני ניסיון.